head banner ashram heb web
 
רוצים לקבל מאיתנו ניוזלטר
ולהשאר מעודכנים?

לוח אירועים


  • דצמבר 2018

    • שחרור מכבלי ילדות- סדנת פריימל

      מטראומות ילדות לחופש פנימי לחיות מחדש, לבחור מחדש, לשחרר, לתקן את זיכרונות ילדותך. לאפשר לעצמך...

      קרא עוד: שחרור מכבלי...

    • עוצמת האש הפנימית - קונדליני יוגה

      רטריט קונדליני יוגה מוזמנים באהבה ל- 3 ימים של תהליך עומק, עם הטכנולוגיה העצמתית של הקונדליני יוגה.קונדליני יוגה...

      קרא עוד: עוצמת האש...

    • INITIATION

      פסטיבל שמאני לגילוי עצמי  אנחנו מתרגשים להזמין אתכם ל"INITIATION"סופ"ש ארוך של חקירה...

      קרא עוד: INITIATION

    • Eden-Experience

      Level 1: The Art of living הכשרה מקורית לאורח חיים חדש, רגשי, חברתי ומיני. לפרוץ את חומות...

      קרא עוד: Eden-Experience

    • התהוות- מסע קבוצתי ללידה מחדש

      סדנת סופ"ש מלמדת וחוויתית סוף שבוע 20-22/12/18 באשרם במדבר - 3 ימים של חופש אמתי...

      קרא עוד: התהוות- מסע...

    • Totem

      פסטיבל אלקטרו-שמאני שמסורת טובה מתחילה, אנחנו כאן כדי לשמר אותה וכששבט כזה יפה מתאחד פעם בשנה אנחנו באשרם נעשה הכל כדי לרגש...

      קרא עוד: Totem

  • ינואר 2019

    • עוצמת האש הפנימית - קונדליני יוגה

      רטריט קונדליני יוגה מוזמנים באהבה ל- 3 ימים של תהליך עומק, עם הטכנולוגיה העצמתית של הקונדליני יוגה.קונדליני יוגה...

      קרא עוד: עוצמת האש...

    • סדנת נשימה – להתעוררות התודעה

      -תהליך עומק מעורר ופותח לב סופ"ש תהליכי עמוק בו נלך צעד צעד פנימה לתוך עצמינו,נלמד...

      קרא עוד: סדנת נשימה –...

    • מעשה האהבה

      סדנת טנטרה רובנו מסתובבים וחיים בעולם כשאנרגיית המין שלנו או מודחקת או משרתת בעיקר את הצ'אקרות התחתונות שלנו,...

      קרא עוד: מעשה האהבה

    • נשים מתעוררות אל החיים

      מסע התעוררות פנימית סדנת סוף שבוע זו מיועדת לנשים שרוצות לגלות את מקור עוצמתן ואת המתנות השוכנות עמוק בלב הווייתן, ולהביאן לידי...

      קרא עוד: נשים...

    • האלכימיה של האהבה

      מרחב הלב אנחנו מדברים על אהבה בכל מקום...בספרים, בסרטים, יצירות אומנות ואפילו רוב השירים היפים ביותר-נכתבים על...

      קרא עוד: האלכימיה של...

    • לנשום אל החיים

      סדנת נשימות - ריברסינג בסדנה זו נחלוק יחד חוויה עשירה של ריפוי וטרנספורמציה דרך הנשימה. זהו מסע פנימי מרגש אשר תומך בתהליך...

      קרא עוד: לנשום אל החיים

    • המעבר - ממוות ללידה

      לגברים ונשים תהליך זה הוא סדנת המשך לעבודת הפריימל. הוא מבוסס על ההבנה שהלידה והמוות מחוברים מאוד ומשפיעים על החיים...

      קרא עוד: המעבר -...

    • צילום אינטואיטיבי

      צילום אינטואיטיבי כמסע אל העצמי "לפעמים המצלמה תופסת את מה שהעין והנפש עוד לא יכולות...

      קרא עוד: צילום...

  • פברואר 2019

    • לכתוב פרא

      סדנת כתיבה סופשבוע חוויתי במהלכו נערוך עם גבי ניצן (סופר ועיתונאי, "באדולינה") מסע לחיפוש הקול האישי, הפראי והאותנטי –...

      קרא עוד: לכתוב פרא

    • עוצמת האש הפנימית - קונדליני יוגה

      רטריט קונדליני יוגה מוזמנים באהבה ל- 3 ימים של תהליך עומק, עם הטכנולוגיה העצמתית של הקונדליני יוגה.קונדליני יוגה...

      קרא עוד: עוצמת האש...

    • גלגל החיים

      חיבור והעמקה בעולם הצ'אקרות זרמים רבים מהמזרח והיהדות תומכים בקיומן של צ'אקרות...

      קרא עוד: גלגל החיים

    • האוס אוף סאן

      האוס אוף סאן האוס אוף סאן (בית השמש) היא תנועה שמטרתה ללוות כל אחד בתהליכו האישי להתחבר ולהגשים את עצמו, ולהגיע לפוטנציאל...

      קרא עוד: האוס אוף סאן

  • מרס 2019

    • Sacred Journey

      פסטיבל. סדנה. טקס. מסע ✫ ה-SACRED JOURNEY ה 20 מגיע בקורב!  ❖ מסיבה ❖ סדנה ❖ טקס...

      קרא עוד: Sacred Journey

    • עוצמת האש הפנימית - קונדליני יוגה

      רטריט קונדליני יוגה מוזמנים באהבה ל- 3 ימים של תהליך עומק, עם הטכנולוגיה העצמתית של הקונדליני יוגה.קונדליני יוגה...

      קרא עוד: עוצמת האש...

  • אפריל 2019

    • לכתוב פרא

      סדנת כתיבה סופשבוע חוויתי במהלכו נערוך עם גבי ניצן (סופר ועיתונאי, "באדולינה") מסע לחיפוש הקול האישי, הפראי והאותנטי –...

      קרא עוד: לכתוב פרא

    • התהוות - שפע והגשמה

      מסע קבוצתי, מעצים ומעשיר מבית דרך האהבה! מהו הסוד של בעלי השפע? מהי השפעה אוהבת ובריאה? ומהו...

      קרא עוד: התהוות - שפע...

    • פסטיבל זורבה הבודהה

      זורבה סוכות 2018 פסטיבל זורבה הבודהה מגיע בקרוב!23-27.4.2019 אהובים ואהובות. אנחנו מתחילים מעגל חדש!!!לחץ להמשך...

      קרא עוד: פסטיבל זורבה...

הבלוגייה המדברית

ברוכים הבאים למערכת הבלוגים שלנו.

וומפ- תכנית העבודה ומדיטציה באשרם

הכל על תכנית הוומפ באשרם- חוויות, תהליכים, גדילה, עבודה ומדיטצי. חברי תוכנית הוומפ מספרים על עצמם ועל המסע שעברו.

אני לא שמחה. יש לי את כל מה שביקשתי לעצמי ואני עדיין לא שמחה. מחליטה לארוז את עצמי ולנסוע לאשרם במדבר לכמה ימים. יורדת מהאוטובוס, תיק בינוני, כביש גדול, מכוניות נוסעות מהר. אני מתקדמת פנימה, סקרנית. בערב הראשון הרגשתי זרה. לא הבנתי, למה אני צריכה את כל זה? נכנסתי למיטה והתכסתי עד מעל הראש, שמעתי מהחדר הצמוד בחור שר שיר ערש בקול נעים. אבל אני הרגשתי כל כך זרה, לא הצלחתי להיות חלק. התייבשו לי הדמעות ונרדמתי. לא הבנתי למה צריך מדיטציות. ממילא יש כאן נוף מדברי מרהיב, אוכל בריא והמון שקט, אז למה לקום מוקדם לתרגל? אני מתעוררת בקושי, יוצאת
כניסות: 3326
להכנס ברגל, עם המוצ'ילה על הגב, בחום המדברי מבעד לשערי האשרם במדבר בפעם הראשונה זה רגע שקשה לשכוח. ההתרגשות, החששות, הפרפרים בבטן... והשאלות שרצות בראש בקצב מטורף, "איך יהיה לי בפנים? בפני איזו תקופה אני עומדת? מה אם לא אצליח להשתלב? ומה אם לא אכיר אפילו חבר אחד?". להגיע למשרד קבלה עם חיוך נבוך על הפנים. למלא קצת פרטים אישיים ויאללה, התחלנו. להתמקם בחדר וומפ, לראות שם עוד 5 מיטות מלבד שלי ולתהות מי אלו האנשים שיחלקו איתי חדר למשך עשרת הימים הבאים. ללכת למעגל צהריים בפעם הראשונה. "היי, את, חדשה, איך קוראים לך? רק הגעת, את רוצה לנוח אחר הצהריים
כניסות: 2121
יום 1"למה את פה?" שאלתי אותה "מה מביא אותך לאשרם?""לא שואלים שאלה כזו!""למה לא?""זה אישי, זה חודרני ופרטי""מצטער, לא התכוונתי לחטט. את לא חייבת לספר, אם זה פרטי לך""בשבילי זה כמו... זמן פציעות" היא ענתה בלי פירוט והסבר.חשבתי על עצמילמה אני באתי לאשרם?הבנתי למה היא מתכוונתשתקנוונרדמנו.יום 6אני בפנים, עמוק בפנים.אשרם = ביתאני מרשה לעצמי להתעצבן ואז לשתף על זה בשרינגואז להיות מודע, להתבונן, לקבל, לעבור תהליך ולהתרחב.הרגע סיימנו סשן נשימות (ריברת'ינג).הייתי טוטאליצרחתי, בכיתי, נתתי הכל, הרבצתי לרצפה חזק חזקולא התביישתי לבקש עזרה.עפתישחררתיואחרי הפורקן התאהבתיהתאהבתי בעצמיהתאהבתי בכולםהסתכלתי סביביוהבנתי...בשביל זה באתי.יום 16אל תסתכל! לא ליצור קשר עיןלהיות קולעם סיכת שתיקהאבל שלא תראה שאני
כניסות: 1929
היי, אני יגאל פסח סמית' מרקוס, ולהלן מובאות חוויותי כוומפ באשרם.הגעתי לאשרם, כשהמטרה העיקרית שלי הייתה הרפתקאה, חופשה, הפסקה מהחיים הרגילים. בזול. במדבר.קו ארבע מאות ומשהו, כל מיני חיילים, כל מיני אנשים שגרים בדרום, חקלאים ואני. יצאתי בתחנת "שיטים". עמדתי על הכביש משהו כמו חמש דקות כדי להתאפס, איפה הכניסה לאשרם ומה אני אמור לעשות עכשיו. החלטתי שקודם כל כדאי לי להשתין מאחורי תחנת האוטובוס ואז שמתי לב "בואנה, לא עבר פה אף רכב מאז שהגעתיי, איזה כיף!".נכנסתי פנימה, ניסיתי ללחוץ למישהו את היד, קיבלתי חיבוק, נכנסתי לשלם, קיבלתי לחיצת יד מאלכס, הגעתי לפינת החי, קיבלתי ליקוק בפנים מגדי קטן ורך.
כניסות: 2080
הגעתי כי הרגשתי שאני צריכה שקט. חודשים הסתובבתי בדירה הקטנה שלי בתל אביב, סביב עצמי, אבודה, בלופ כזה של רדיפה אחרי משהו שתמיד הוא מעבר לפינה אבל אפעם הוא לא באמת מגיע. כסף, קידום בעבודה המשעממת שלי שממילא לא אהבתי, בחור חדש, משהו. משהו שימלא אותי. משהו שיגרום לי להרגיש שאני חיה. אז ברגע הזה שהייתי צריכה שינוי כמו שאני צריכה אוויר בריאות עזבתי הכל ובאתי. האמת? לא ידעתי למה אני נכנסת. הכרתי את האשרם מפסטיבלים וחברה טובה אחת שעשתה פה וומפ וסיפרה לי קטעי סיפורים פה ושם אבל בגדול לא היה לי מושג. מדיטציה בחיים לא עשיתי, חיבוקים שנאתי אלא
כניסות: 3365
הגעתי לוומפ בלי שום מושג מה אחווה כאן, בחוץ רק הזהירו אותי שזה מקום של היפים מוזרים. ירדתי בתחנת האוטובוס ולפי הטראנס ששמעתי מרחוק ידעתי שהגעתי למקום הנכון. מקום עם אנשים כל כך שונים, ועם חיבוקים ארוכים שבהתחלה הרגישו לי פולשניים. על היום הראשון הורדתי את הנעליים ולא נעלתי אותן עד שעליתי על האוטובוס חזרה לעולם. ההליכה היחפה גורמת לי להאט, מזכירה לי לשים לב לצעדים שאני עושה, לקרקע שאני דורכת עליה. וזה משפיע הרבה מעבר לכפות הרגליים.הגעתי לכאן אחרי תקופה ארוכה שבה שאלתי את עצמי מהי משמעות החיים. קראתי ספרים של כל מיני פילוסופים, באמת ניסיתי להבין. הייתי מתוסכלת, כי
כניסות: 2056
לא פעם ולא פעמיים עברה לי בראש המחשבה נולדתי בתקופה הלא נכונה, שנות ה-60 היו הרבה יותר יפות. תקופת ההיפים ילדי הפרחים, הזמן בו כולם היו מאושרים. ואז הגעתי למקום המופלא הזה, ההיפים של שנות האלפיים, המקום בו האהבה חופשית, השמחה שופעת ומיניות היא לא מילה גסה. באמצע המדבר השומם והשקט פורח פרח יפיפה שנקרא אשרם במדבר, מקום שיש בו מרחב להכיר את עצמך, מקום שיש בו חופש לגלות דברים חדשים ובעיקר מותר, מותר לבכות, לצחוק, לקלל, לחבק וחשוב לא פחות מותר להיות משוגע. אני בן 23 וחזרתי לפני חודש מהמזרח הרחוק היישר אל מרכז הארץ וראיתי סביב כל כך הרבה
כניסות: 2154
"צירופי מקרים היא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי" אנונימי. הגעתי לא מוכן..לא מוכן לטירוף שיעבור עליי בעשרת הימים הקרובים..התזמון היה נכון - כבר וויתרתי.וויתרתי לעצמי, ובעיקר על עצמי. וויתרתי על הצורך להרגיש, הצורך להיות ייחודי, הצורך לתת לאחרים, הצורך לאהוב ולחמול, הצורך שרצה להתבטא.. פשוט וויתרתי על הצורך, וכל שנותר הוא אי הידיעה..צירוף מקרים, ועוד צירוף, ועוד מקרים ופתאום יש תחושה חדשה, משהו הרגיש שונה..החלטתי שאני נוסע לאשרם, החלטתי שזה הדבר הכי בריא שאני אוכל לתת ל"עצמי" שעוד נותר. פתאום, הפך המבוגר השבע ש"עבר כבר הכול" לילד שמתרגש לקראת עוד רגע חדש שיגיע לחייו - חוויה של הוויה..כן, היו המון זיבולי
כניסות: 1895
החיים בקהילה שיתופית זאת חוויה שקשה להסביר למי שלא התנסה בה (למי שכן פחות צריך) יש בעולם כל מיני סוגים של קהילות והמשותף לכולם הוא קבוצה שהיתאגדה סביב איזה רעיון משותף שמאחד אותם, האמונה באותה אידיאולוגיה צריך להיות מספיק משמעותית כדי שהם יסכימו לסבול את השטיות, אחד של השני, ביום יום.כבר תקופה שאני גרה באשרם במדבר, מקום קסום ומשוגע כאחד. קהילה קטנה בלב מדבר, באמצע השבוע אנחנו בערך 20 ובסופשים באים אורחים ומגדילים את המעגל, מפעם לפעם יש גם פסטיבל ואז הבית באמת מתמלא אנשים. לפעמים כל הסיפור הזה כל כך מופלא שאני חושבת שאולי זה בדמיון שלי, רב הסיכויים שלא.
כניסות: 2394
איזה מקום נהדר. באיזו חוכמה נבונה היא בחרה בו. למחרת בלילה חזרתי אל העיר. אל חיי. היא נסעה איתי בדרך הלילית , הארוכה. אל העיר. זה מקום נחמד לסיים בו. סרט עם סוף טוב. אבל זה ממש לא היה הסוף. זו הייתה התחלה של פרק נוסף. כי בנסיעה הלילית הזאת – היא אמרה לי שהיא, בעצם , לא חושבת לחזור ללמודים יותר. ששנת הלמודים הבאה אומנם קרבה, אבל היא לא מתכוונת להרשם אליה. פשוט לא בא לה! טוב, לא בא לה, זו לא סיבה מספיק טובה. אז בואי נראה אם יש סיבות שהן באמת טובות ונכונות להחלטה הזו. לא לסיים את
כניסות: 1885
אז זה הזמן לספר – שככה היא חיה את חיי המגורים שלה בכל החודשים האחרונים. היא נודדת, אין לה בית משלה. ככה היא רוצה. היא לא צמודה או מחוייבת או נשארת בשום בית מסויים. נודדת מבית לבית לפי החלטתה הרגעית. עם תיק של בגדים, מחשבה הנייד,אמצעי טיפוח מינימליים, ספרים,מחברת לכתיבה ומצלמה. לשאלה התמידית שלי : "איפה את", כשהיא נוחתת בעיר, יש תמיד תשובות ערטילאיות: אצל דניאל, או אסא, או בראשון לציון, או בפלורנטין, או בהוסטל, או עם ...הרבה שמות שצריך לזכור ולשייך. בצעדים איטיים. היא ביררה במכללה מה הם חובותיה. ניפגשה עם המנהל להתאים את התוכנית הנכונה לה. היא שילמה
כניסות: 2040
תמיד חשבתי , כאמא, שאוכל לאמץ ולהתנהל על פי התפיסה ההורית הנכונה לי,האומרת לנו ההורים:.תנו לילדיכם לפסוע בדרכים שיבחרו בהן- גם אם יפלו בהן שוב ושוב.וחכו להם תמיד עם אמונה,אהבה וחיבוק - כשיזדקקו לתמיכתכם , לקום מנפילתם ולהמשיך במסעם! משפט נהדר להאמין בו,משפט חכם לחיות לפיו. תאוריה נהדרת?איך זה להיות שם, כשזה באמת קורה לנו.וככה זה קרההבת שלי לא נסעה לטיול הגדול שאחרי השרות למדינה - שהערגה אליו מזינה בגעגועים את המשרתים בצבא. היא בחרה את לימודיה ברצון משוחרר. לפחות את התחום העיקרי. אחר כך היא הוסיפה את רצון החברה - וצירפה לכך תואר באוניברסיטה הפתוחה. כי החברה אמרה –
כניסות: 1847
זה עתה היא סיימה את שנת למודיה הרביעית. נותרה לה עוד שנה..היה קיץ חם מאד, והיו עשרות הפסטיבלים השוקקים בכל כיברות הארץהיא בחרה את פסטיבל "זורבה" . חמישה ימים במדבר הרחוק, פסטיבל שבא בהמוניו, הכי גדול שיש,פרוע, שמח, ססגוני, שמתקיים במקום ששמו "אשרם במדבר". היא נוסעת עם חברות,אבל בעצם בא לה להיות הרבה .לבד, או עם אחרים לא מוכרים. ובלי בן זוגה. הכי לעצמה שאפשר.ומשם, בעצם, היא לא ממש חזרה אל המסלול "הבטוח,הצפוי והמצליח" שממנו באה.זה לא קרה בפתאומיות ,ולא בחיתוך של סכין יפנית. וגם לא בעצלתיים או בהתנהלות נינוחהאני חושבת שהוייתה כבר ידעה שהבליחה קרן שסימנה איזו דרך חדשה, אבל
כניסות: 1796
  אבל מולי יושבת הבת שלי. עיניה טובות ונוצצות,שקט מעודן ועמוק נסוך עליה. משהוא חדש נובט בה. היא דווקא נאספת אל !!!עצמה. היא לא מפורקת. יש לה חיוך יודע. והיא אומרת ששלומה מעולה. מ ע ו ל הואני מיד חושבת שזה בכלל לא אמיתי . זה בטח מהסמים שזורמים בגופה!!אבל היא עונה לכל שאלותי. ומתייצבת מולן בכנות, בבהירות ובזקיפות.על כל שאלותי הבוחנות, הסקרניות, המחטטות, הפולשות , החודרות, המציקות.וכך ישבנו כמה שעות, במסעדה של צעירים באים והולכים, בליבה של פלורנטין ההומה בשעות הצהריים, ואני ניסיתי להקשיב – בלי מסננות עם חורים גדולים, בלי לשפוט, בלי להשוות, בלי לזכור את התוכנית המקורית.היא סיפרה
כניסות: 2035