גליון 482: על זה שאין לומר את שמו, סיר שוקולד והבעת דעה
גליון 482: על זה שאין לומר את שמו, סיר שוקולד והבעת דעה
זה שאין לומר את שמו
את דפי הניוזלטר שלנו מעטרים מדי שבוע אנשי האשרם החמודים המצליחים ללא הפסקה לייצר סיפורים הזויים ומצחיקים, סיטואציות קומיות למיניהן שנותנות חיים לניוזלטרינו המהולל. חבר'ה, בלעדיכים זה לא היה קורה. תודה על כל רגעי הטיפשות האדירים שלכם. איך לומר, להיכנס לניוזלטר זו לא המחמאה הכי גדולה שאפשר לקבל באשרם. ואיש אחד משורותינו לקח את זה קצת קשה מדי. לפיכף, נקרא לו- האנונימי, או- זה שאין לומר את שמו. בפינתו של הלוח במשרד ההפקה, נכתבים במהלך השבוע רעיונות לאייטמים. זה שאין לומר את שמו נכנס לו לתומו למשרד, וגילה את שמו על הלוח. בלי שאף אחד ישים לב, הוא מחק את כותרת האייטם. למחרת חזרו אנשי המשרד וגילו את החסר. בכוחות משותפים הצליחו להיזכר מהו האייטם המחוק ושכתבו אותו על הלוח. אך זה שאין לומר את שמו לא ויתר! למחרת תיכנן מתקפה על אנשי המשרדים. על כל אחד מהשולחנות במשרד הודבק פתק ובו אותות מחאה נוקבים על זכותו של הפרט שלא להופיע בניוזלטר. ובכן, זה שאין לומר את שמו יקר, כיבדנו את בקשתך, לא רשמנו את שמך. והנה, נותרנו סקרנים. על מה כעת תכתוב פתקים נוקבים?
צ'יבורשקה, הלא הוא הטבח, החליט להקשיב לקריאותיהם של ילדי האשרם האבודים, קריאות חוזרות ונושנות אחר ארוחת פנקייקים מפנקת. הוא הכין פנקייקים בשפע עם פירות בשלל צבעים ושוקולדים. נכנס הסניאס הידוע לחדר האוכל מזועזע ממראה ארוחת השחיתות שהוגשה ללא ידיעתו. כעס ורטן עד שפגש בעיני העגל התמימות של צ'יבורשקה, שהיה אז חדש יחסית בתפקיד, ומרחמים ויתר לו על גזר דינו. בעוד נשאר הטבח מצולק קלות מהסיפור, החליט שהוא לא מוותר ומנסה לכפר על טעויותיו. חיש מהר הכין סיר ענק מלא בשוקולד איכותי, במחשבה (תמימה באמת) שאם יבוא אל הסניאס ויכריז שכבר יש שוקולד וכל הנותר הוא להכין פנקייקים, ישמח הסניאס ויאשר את הדבר. במעגל הבוקר הודיע בגאווה שיש סיר שוקולד וכעת אפשר להכין פנקייקים! והתוצאה? נסיון שני כושל עבור הטבח. והתוצאה המעניינת יותר, סיר שוקולד טעים כפי שלא נראה כאן מעולם יושב לו במקרר עם גישה חופשית לכולם! עד היום, ימים לאחר המעשה, ניתן לזהות עכברי לילה מרוצים ביותר עם שפמי שוקולד מרוחים להם מסביב לשפתיים.
הסניאס הידוע החליט שהוא רוצה להפריח פנסים סיניים (נר חמוד שמחובר לנייר בדמות כדור פורח שמתעופף למעלה שמדליקים את הנר). קרא הסניאס לכולם ובחבורה יצאו אל המדבר להפריח את הפנסים ולהאיר את שמי האשרם החשוכים. כמה פנסים לבסוף היו להפרחה?
1. 1. 2. מממ.. רק 1. 3. איזה באסה היה רק 1. 4. רגע בואו נספור... 1.
בין הפותרים נכונה יוגרלו שלל פנסים סיניים נטולי נר...
האשרם מפרגן באהבה
לעוף אל החיים בכרתים - עם שרדהה ונירוונה
22 - 26 במאי 2016
יוגה, נשימות, תנועה, ומוזיקה בכרתים סדנה שכולה פתיחה מחודשת ורענון אנרגטי עוצמתי לחיים. בתפאורת אווירת הנופש והנופים המשגעים של האי הקסום של זורבה היווני בכרתים. יצרנו עבורכם סדנה תהליכית בת 4 ימים מלאים, שמטרתה לפתוח את הלב, לנער ולסלק את חלודת השגרה, לחגוג את החיים, להתנסות ולהעז, לתת לגוף לזוז ולנשמה לפרוח. מוכנים לעוף אל החיים? לפרטים והרשמה לחץ כאן
אז מה אנחנו עושים כל היום...
הכיצד תעז להביע את דעתך על אוכל של אחרים?
נושא הטבעונות באשרם הוא עניין טבעי, יש פה הרבה, יש פה לא מעט מתנגדים ולרוב אין עניין אמיתי בנושא, מלבד נושא הדגל שאת שמו אין לומר, זה לא נושא שיחה פופלארי. האיש שאין לומר את שמו הוא מאלו האיכפתיים מאוד מאוד, מאלו שהולכים להפגנות אל מול מסעדות בשר ובתי מטבחיים ומדבר על העניין ללא הרף, עד רמת הדבקת פתקים על מיני מוצרים לא טבעוניים. את עיקר הפתקים אוספת בשאט נפש אם המטבחים ואת השנאה היוקדת כלפי הטבעונים רושף בעיקר הרסטפארי שהחליף את הטבח בשבוע שעבר. "איך הם קוראים לעצמם טבעונים אם הם אוכלים לי את הראש כל היום?" תהה לעצמו הרסטפארי בשעה ששקד על הכנת מרק טבעוני, ליום שני הטבעוני שלנו באשרם במדבר. בעת ההגשה הוא הצמיד פתק לכל מוצר שהודיע האם זה טבעוני או לא, ובהומור שחור לא מוצלח במיוחד, ליד המרק הוא הדביק את הפתק: טבעונאצי. לא מוצלח כבר אמרנו? אבל את ההוא שאין לומר את שמו זה לא הצחיק בכלל, והוא מיידית הלך להתלונן בפני קצין קבילות סניאסים הלוא הוא הסניאס הידוע. הסניאס קרא מיד לרסטפארי המטבח ואמר לו: "איך אתה מעז לנפנף בשלט מעליב אל מול הסועדים? איך אתה מעז להביע את דעתך בחוסר הומור אל מול מי שרק רוצה לאכול בשקט, איךךך?" ההוא שאין לומר את שמו גירד בראשו, הבין את העניין וגרר עצמו משם כועס על העולם. האם מאז הופסקה אכילת הראשים באשרם במדבר? אם לרגע חשבת שכן.. אז ממש לא!
משפט השבוע
"אם אתה איש אמת, המר על הכול למען האהבה." - ג'לאל א-דין רומי
את דפי הניוזלטר שלנו מעטרים מדי שבוע אנשי האשרם החמודים המצליחים ללא הפסקה לייצר סיפורים הזויים ומצחיקים, סיטואציות קומיות למיניהן שנותנות חיים לניוזלטרינו המהולל. חבר'ה, בלעדיכים זה לא היה קורה. תודה על כל רגעי הטיפשות האדירים שלכם. 
צ'יבורשקה, הלא הוא הטבח, החליט להקשיב לקריאותיהם של ילדי האשרם האבודים, קריאות חוזרות ונושנות אחר ארוחת פנקייקים מפנקת. הוא הכין פנקייקים בשפע עם פירות בשלל צבעים ושוקולדים. נכנס הסניאס הידוע לחדר האוכל מזועזע ממראה ארוחת השחיתות שהוגשה ללא ידיעתו. כעס ורטן עד שפגש בעיני העגל התמימות של צ'יבורשקה, שהיה אז חדש יחסית בתפקיד, ומרחמים ויתר לו על גזר דינו.
הסניאס הידוע החליט שהוא רוצה להפריח פנסים סיניים (נר חמוד שמחובר לנייר בדמות כדור פורח שמתעופף למעלה שמדליקים את הנר). קרא הסניאס לכולם ובחבורה יצאו אל המדבר להפריח את הפנסים ולהאיר את שמי האשרם החשוכים. כמה פנסים לבסוף היו להפרחה?
נושא הטבעונות באשרם הוא עניין טבעי, יש פה הרבה, יש פה לא מעט מתנגדים ולרוב אין עניין אמיתי בנושא, מלבד נושא הדגל שאת שמו אין לומר, זה לא נושא שיחה פופלארי.
