את הניוזלטר הנוכחי נפתח באיחולי מזל טוב לאבא החדש-ישן שלנו הלא הוא המפיק הדגול. כן כן, למפיק נולדה גורה חדשה וחמודה שאפילו חיכתה בסבלנות שיעברו הפסטיבלים הגדולים לפני שהיא יוצאת לאוויר העולם. המפיק שלנו כבר אבא מסור לארבעה ילדים ולמרות העבודה הבלתי פוסקת יוצא בכל ערב המאשרם חזרה לילדיו. באחד הימים האחרונים מיהר אבא לחזור הביתה שמרוב התרגשות ובלבול הוא שכח את המפתחות של הרכב בפנים וננעל בחוץ. אוי. בזריזות חשב על כל מיני פתרונות ורעיונות יצירתיים כמו 'דמיון מודרך להוצאת המפתח מהרכב' או 'הצהרות חיוביות לילדים דרך הטלפון' עד שבסוף החליט לקחת אבן ולנפץ את חלונו האחורי של הרכב. עד כה לאירוע יש עדה אחת בלבד שמטופלת במחלקת טראומות קטנות של 'אהלן אהלן' הפקות . בסופו של היום חזר המפיק הגדול הביתה עם חיוך רחב מעורבב בחריכת שיניים. מה לא עושים בשביל ילדים...
לקראת פסטיבל פשוט המתקרב החלטנו לערוך קמפיין סרטונים במטרה להזמין את חבירנו וחברותינו אל הפלא האדיר שיתחרש כאן בפסטיבל. יצאנו מיטב מתפשטי ומתפשטות האשרם בניצוחה של הפטפטנית המוכשרת לטייל בין המדבר אל הבר כדי לצלם את הסרטונים שיעבירו את המסר בצורה הטובה ביותר. אז צילמנו עירום- של בעלי חיים, של גופים אנושים וטבע בעודינו מוקפים חברים וחברות שהפכו את העניין למסיבה בסדר גודל בינוני. עירום יוצר תמיד עניין- אז היה מאוד מצחיק ויצירתי ולאט לאט עוד ועוד אנשים רצו להצטלם – כי אולי זה לא כזה ביג דיל. יש כאלה שקצת התמכרו לעניין והציעו עוד רעיונות עד שהפטפטנית המוכשרת היתה צריכה להדוף אותם ולומר "חברים, יש לנו את זה". האכזבה היתה גדולה. המאוכזבים תהו מה לעשות עם פרץ היצירתיות והאנרגיה ונזכרו שלא מזמן פתחנו את הבריכה. בהחלט לא פשוט כאן... כאן תוכלו לראות אותו.
אחרי הרבה זמן שחברי האשרם מבקשים מהסניאס הידוע למלא את הבריכות הוא החליט שהגיע העת ורכש דבק חזק במיוחד כדי לסתום פתח שנוצר באחת מהן. היתה רק בעיה קטנה והיא שהדבק היה כל כך חזק שהוא המיס והגדיל את הפתח והשאיר את כולנו ללא סיכוי להיכנס לבריכה בקרוב. לא הסכמנו לקבל את הרעיון. איך לדעתכם פתרנו את הסוגייה?
1. פרסמנו לוח משמרות ובו מפורט מתי תורו של כל אחד לסתום את הפתח עם כף ידו. 2. סגרנו את הפתח בקשרי מאקרמה. 3. הזמנו דבק חדש ופחות אגרסיבי. 4. וויתרנו על הרעיון. בשביל מה יש ממטרות?
בין הפותרים נכונה תוגרל מגבת שנותרה ללא השגחה. אין מדיניות החזרים.
אז מה אנחנו עושים כל היום...
קלאב מד זה כאן
אחרי חודשיים עמוסים בפסטיבלים שהפקנו ואירוחנו הגיע אלינו בשבוע שעבר כנס הביודנסה השנתי- פסטיבל אינטימי ושמח שהרגיש לכולנו כשילוב בין עבודה לשייט על יאכטה באי לסבוס. מוזיקה משנות השמונים והתשעים בשילוב שירים דרום אמריקאיים התנגנו ברקע וכל מה שנשאר לנו לעשות זה לרקוד ולהנות מהאווירה והמופעים השונים שהכינו לנו חברי הביודנסה- קברט, אגדות למבוגרים ועוד. האווירה היתה מצויינת ולחברי צוות האשרם היתה הזדמנות לחגוג ולהירגע בפסטיבל קטן שכזה. רקדנו, שמחנו, שתינו וזה הוביל להשתלשלות אירועים מצחיקה שהפכה לפסטיבל קטן ונפרד שהתרחש לנו בבר. את הליין-אפ לא נפרסם בינתיים. מה? גם לנו מותר להנות קצת לא?
משפט השבוע
"לעולם לא תוכל לחצות את האוקיינוס עד שיהיה לך את האומץ לאבד את מראה החוף." - כריסטופר קולומבוס
את הניוזלטר הנוכחי נפתח באיחולי מזל טוב לאבא החדש-ישן שלנו הלא הוא המפיק הדגול. כן כן, למפיק נולדה גורה חדשה וחמודה שאפילו חיכתה בסבלנות שיעברו הפסטיבלים הגדולים לפני שהיא יוצאת לאוויר העולם. המפיק שלנו כבר אבא מסור לארבעה ילדים ולמרות העבודה הבלתי פוסקת יוצא בכל ערב המאשרם חזרה לילדיו. באחד הימים האחרונים מיהר אבא לחזור הביתה שמרוב התרגשות ובלבול הוא שכח את המפתחות של הרכב בפנים וננעל בחוץ. אוי. בזריזות חשב על כל מיני פתרונות ורעיונות יצירתיים כמו 'דמיון מודרך להוצאת המפתח מהרכב' או 'הצהרות חיוביות לילדים דרך הטלפון' עד שבסוף החליט לקחת אבן ולנפץ את חלונו האחורי של הרכב. עד כה לאירוע יש עדה אחת בלבד שמטופלת במחלקת טראומות קטנות של 'אהלן אהלן' הפקות . בסופו של היום חזר המפיק הגדול הביתה עם חיוך רחב מעורבב בחריכת שיניים. מה לא עושים בשביל ילדים...
לקראת פסטיבל פשוט המתקרב החלטנו לערוך קמפיין סרטונים במטרה להזמין את חבירנו וחברותינו אל הפלא האדיר שיתחרש כאן בפסטיבל. יצאנו מיטב מתפשטי ומתפשטות האשרם בניצוחה של הפטפטנית המוכשרת לטייל בין המדבר אל הבר כדי לצלם את הסרטונים שיעבירו את המסר בצורה הטובה ביותר. אז צילמנו עירום- של בעלי חיים, של גופים אנושים וטבע בעודינו מוקפים חברים וחברות שהפכו את העניין למסיבה בסדר גודל בינוני. עירום יוצר תמיד עניין- אז היה מאוד מצחיק ויצירתי ולאט לאט עוד ועוד אנשים רצו להצטלם – כי אולי זה לא כזה ביג דיל. יש כאלה שקצת התמכרו לעניין והציעו עוד רעיונות עד שהפטפטנית המוכשרת היתה צריכה להדוף אותם ולומר "חברים, יש לנו את זה". האכזבה היתה גדולה. המאוכזבים תהו מה לעשות עם פרץ היצירתיות והאנרגיה ונזכרו שלא מזמן פתחנו את הבריכה. בהחלט לא פשוט כאן...
אחרי הרבה זמן שחברי האשרם מבקשים מהסניאס הידוע למלא את הבריכות הוא החליט שהגיע העת ורכש דבק חזק במיוחד כדי לסתום פתח שנוצר באחת מהן. היתה רק בעיה קטנה והיא שהדבק היה כל כך חזק שהוא המיס והגדיל את הפתח והשאיר את כולנו ללא סיכוי להיכנס לבריכה בקרוב. לא הסכמנו לקבל את הרעיון. 
אחרי חודשיים עמוסים בפסטיבלים שהפקנו ואירוחנו הגיע אלינו בשבוע שעבר כנס הביודנסה השנתי- פסטיבל אינטימי ושמח שהרגיש לכולנו כשילוב בין עבודה לשייט על יאכטה באי לסבוס. מוזיקה משנות השמונים והתשעים בשילוב שירים דרום אמריקאיים התנגנו ברקע וכל מה שנשאר לנו לעשות זה לרקוד ולהנות מהאווירה והמופעים השונים שהכינו לנו חברי הביודנסה- קברט, אגדות למבוגרים ועוד. האווירה היתה מצויינת ולחברי צוות האשרם היתה הזדמנות לחגוג ולהירגע בפסטיבל קטן שכזה. רקדנו, שמחנו, שתינו וזה הוביל להשתלשלות אירועים מצחיקה שהפכה לפסטיבל קטן ונפרד שהתרחש לנו בבר. את הליין-אפ לא נפרסם בינתיים. מה? גם לנו מותר להנות קצת לא?
