חשמל באוויר

החורף המדברי עלול להיות מתעתע. במשך רוב הזמן נעים וחמים, השמש זורחת וההיפים רובצים על הדשא. מדי פעם השמיים מתקדרים ויורד עלינו קצת גשם, לא ביג דיל. הבעיה מתחילה כשנוצר מגע כלשהו בין גשם, חשמל והיפים מרחפים בחלל. אירוע דרמטי התחולל ברחבי האשרם השבוע, כשפיית פינת החי המנצנץ שלנו רצה להגן על מנורת הקריאה שלו מפני הגשם וכיסה אותה בערימת שמיכות. רגוע ושליו יצא להוליך את העיזות במדבר עד שריח של פלסטיק שרוף הגיע לאפו. אחרי כמה רגעים נדלקה הנורה המנצנצת מעל ראשו והוא רץ מהר לזולה שלו, משאיר את העיזות המבולבלות לבדן במדבר. הגשם חדר את השמיכות ואיזושהי תגובה קרתה (הסניאס הידוע הסביר לנו אבל אנחנו לא באמת זוכרים) ונוצר קצר שהוביל לשריפה קטנה. מזלנו שהפיה המנצנץ יודע לשמור על קור רוח בסיטואציות שכאלו, והוא מיהר לכבות את השריפה שהתחילה להתפשט ולכלות את מיטב בגדיו (ועוד כל מיני דברים, אבל הבגדים היו הדאגה העיקרית שלו). אחרי שכבתה השריפונת הפיה המנצנץ לקח צעד אחורה, הביט בזולה שלו ואז התחיל לרוץ בהיסטריה אל עבר משרדו של הסניאס, התפרץ פנימה והתחיל לצעוק שברי משפטים מקוטעים ולא ברורים (אמרנו שהוא קר רוח? אופס...). הסניאס הידוע רגיל לראות אותו מלהג בדרמטיות ובחר שלא להתייחס. רק כשמיצג בדמות הסוודר האהוב של הפיה המנצנץ הובא למשרדו כשהוא עוד מעלה עשן, הבינו כולם שמדובר בדרמה אמיתית. במעגל הצהריים הבא קיבלנו כולנו שיעור על הקשר שבין מים, חשמל והיפים. אתם חושבים שלמדנו את הלקח? עדכונים בהמשך...

הגרמנים הולכים

אשרם במדבר פונה בפנייה נרגשת למשרד הפנים של מדינת ישראל: אנא מכם, תשאירו לנו את הגרמנים שלנו! ואם אפשר גם את שאר בעלי הדרכונים הזרים, בבקשה. תבינו אותנו, אנחנו יוצרים פה בועת קסם שבה בני האדם לא נשפטים על פי מוצאם. לצבע העור אין חשיבות אמיתית (חוץ מהג'ינג'ים שתמיד נשרפים בשמש. אנחנו עוד עובדים על זה). גזע הוא רק גזע של עץ ואותם אנחנו מחבקים. אנשים משלל גוונים, תרבויות, מדינות ואמונות שונות מתערבבים זה בזה ומגלים שכשנשמה פוגשת נשמה אחרת, כל זה לא באמת משנה. איך נוכל להמשיך לעשות את זה כשאתם לאט לאט לוקחים לנו את כולם?! מתוך החשש העמוק שאותם אזרחים נורווגים, גרמנים ואמריקאים מבקשים להאריך את הויזה על מנת למצוא עתיד טוב יותר בישראל (באמת..?), או גרוע מזה - שבחורה גויה (!) תתאהב בצבר תמים ותמנע הקמת בית כשר בארץ ישראל, פקידי משרד הפנים חורצים את גורלם של ההיפים החביבים האלו בהינף חותמת אדומה. אנחנו מבקשים להזכיר לכם שלבבות מעורבים בעניין ולא רק שמות זרים על דרכון, ואנחנו אוהבים את השיקסע שלנו! אם הייתם באים לבקר את הפינה הקטנה שלנו במדבר בטח הייתם מתאהבים גם אתם, פושטים את החליפות ומבינים שבעצם כולנו אותו דבר. אז עד שתבואו, בבקשה מכם, תשאירו לנו את הגרמנים...