נשמות יקרות,

אשרם במדבר גאה להציג : וומפ אינטנסיב!
בואו נעשה נסיון, לרגע תעצמו את העיניים (לא באמת, כי אתם אמורים להמשיך לקרוא) ודמיינו סוג של חיים אוטופיים, בטבע, עם אנשים מקסימים (פחות או יותר), מעגלי שיתוף (הזדמנות פז להתייפח ולשפוך את הקרביים מול זרים מוחלטים) , חיי קהילה, עבודה שבאה מהלב (כולל ניקוי שירותים), מדיטציות חיים של מודעות, מסיבות ופסטיבלים, כמות בלתי מוגבלת שלמנוצות מכל הצבעים והמינים... וואו...
נשמע לא יאומן ? 24/7 של מודעות וחיוך רוחני מרוח על הפרצוף? כמובן שלא. במהלך השנים גילינו שבכל מקום בו יש מודעות יש גם חוסר מודעות, שבכל מקום בו יש חיוך מאוזן לאוזן יש גם בכי קורע לב (במקרים לא נדירים הם קורים סימולטנית) ובכל מקום בו בחירה יש גם את האפשרות להרגיש קורבן של הנסיבות.
ואם כך, אז בכל מקום בו יש הזכרות יש גם שכחה. ובדיוק בגלל זה הומצא ה'וומפ אינטנסיב', 10 ימים של מדיטציה ועבודה מתוך מודעות ובחירה (אבל אינטנסיבית!) להזכיר לנו למה אנחנו כאן ומה בעצם הכי חשוב. כי הרי כל כך קל לשכוח. כשהחיים כה אינטנסיביים ומלאים בהפתעות כאלה ואחרות.
אז מה בעצם שינינו לצורך הוומפ אינטנסיב, מ-6 שעות עבודה ביום קפצנו ל-12, את ניקוי השירותים העדין יחליף ניקוי הביוב האזורי, מעגלי השיתוף יהיו יומיים וימשכו עד השעות הקטנות של הלילה כולל להקת ליווי מיוחדת לאפקט קולות בכי מוגבר. סתםםםם, לא באמת.
מה שכן, הוספנו מדיטציה לצהריים, יהיה לנו יום של שתיקה אשרמי,  תזכורות זן, שיחות וומפ לעומק של העומק, ריברסינג, מדיטציות חברתיות ועוד כל כך הרבה שכבר נגמר לנו המקום.
רק נספר התכנית תלווה על ידי נירוונה, מנחת הוומפ הותיקה שחוזרת אלינו לחגיגת המודעות המדברית וטרלה מנחת הוומפ בכאן ועכשיו.
מוזמנים באהבה גדולה ליצור קשר עם משרד הקבלה לגבי הפרטים.

 

יצא לכם לפגוש ילדים שכל כך נהנו מהחופש שיש בעירום שלא הסכימו ללבוש בגדים? בסופש האחרון ניתנה הזדמנות לכמה ילדים בנפש להסתובב חשופי ישבן ופתוחי לב. בפסטיבל פשוט התאפשר לנו חופש מסוג חדש, ריפוי עמוק וחגיגה של החיים ושל הגוף שלנו .היינו בסדנאות עומק בשילוב עם מסיבות בוץ , ריקודים בצד שיחות אינטימיות והכרויות חדשות. חגגנו צחקנו בכינו השתחררנו ובעיקר בעיקר התאהבנו 

בעצמינו 

בבני אדם 

בפאצ'ה מאמא

ותודה על הפידבקים המרגשים שלא מפסיקים להגיע.
נתראה בראש השנה ❤️ 
היי ילד, תגיד.. אבא שלך ערום-כו

בחודש האחרון תקף גל ימי הולדת את ביתנו, במשך לילות רבים וארוכים היה ניתן לראות את האופה היפה שלנו שוקדת ועומלת כדי להכין את העוגות המושלמות לכל אחד ואחת.

איך לדעתכם התמודדו תושבי האשרם עם כל הסוכר והשוקולד שזרם בעורקיהם?

1.       כולם עברו לטבעונות כדי להימנע מהרעלת סוכר

2.       ניצלו את עודף האנרגיה ללילות לבנים ומסיבות בכל רחבי האשרם

3.       הכריזו על יום חופש לכל תושבי האשרם כדי להתאושש ולגמור לעכל את הכל

4.       מלחמת אוכל המונית בדשא שנגמרה במסיבת כרבולים מטורפת!

בין העונים נכונה תוגרל חתיכת עוגה עם קצפת.