אנחנו בעיצומה של התעוררות לתקופה שונה וחדשה שמתחילה בעולמנו ועם שינויים והתחלות מגיעות גם הזדמנויות חדשות.. 

כמה נפלא יהיה אם נעיז ללכת על ההזדמנויות החדשות שיוצעו לנו בפוול-פוואר ובלי חששות או פחד מטעויות או כישלון. 

 

בסופו של יום כולם מרגישים שהם טועים לפעמים וכולנו נחווה תחושת "כישלון" ביום כזה או אחר בחיינו. זו לא תחושה נעימה, נכון…. ולפעמים רק המחשבה על הבושה שאולי נרגיש כשאחרים יראו שאנחנו לא מושלמים - יכולה לשתק אותנו לפני שבכלל התחלנו לנסות. 

 

הסתכלו על תינוק לפני שהוא לומד ללכת - הוא נופל שוב ושוב עד שהוא מתחיל לצעוד, הוא לא מוותר וממשיך עד שהוא מצליח. אבל אנחנו? כשאנו לומדים דבר חדש כמה פעמים אנחנו ממשיכים להתאמץ עד שאנחנו מצליחים?.... או מוותרים?

 

 

בחיינו יהיו פעמים בהן ננסה דברים חדשים, אנחנו נתאמץ ונעשה הכל כדי שנצליח להגיע לתוצאה אליה אנו מכוונים! ובכל זאת, בסופו של דבר זה לא יקרה כמו שתכננו ונגיד לעצמנו שאנחנו כישלון גמור.

 

הצלחה וכישלון אלו שתי הגדרות שמשתנות בין אדם לאדם, סיטואציה שלנו נראית ככישלון גמור יכולה להראות לאדם אחר כהצלחה גדולה ולהפך…. 

שנית מי אמר שכישלון הוא דבר שלילי? לפעמים בדרך ל"הצלחה" ולהגשמת היעדים שלנו נחווה כישלון ותסכול, אבל תכלס כולנו יודעים שניסוי וטעייה היא דרך למידה וככה אנחנו גדלים.

מה שמבדיל בין אדם לאדם היא דרך הבחירה להסתכל על הטעות ובאיזה צורה מתקדמים משם. 

כן מותר לנו להרגיש מאוכזבים, מה שכיוונו ורצינו שיהיה לא קרה כמו שציפינו אבל בואו נזכור - האתגרים איתם אנו מתמודדים הם ההזדמנות שלנו לצמיחה והתפתחות.

 

חשוב שנסלח לעצמנו על "טעויות" העבר ונבחר ללמוד מהן לפעמים הבאות בהן נעיז לקבל על עצמנו הזדמנויות והתנסויות חדשות.

 

 

* חזרו לאירוע אותו אתם מגדירים ככישלון גדול - זה יכול להיות כל דבר!

* קחו מחברת וכתבו כמה מילים לגביו.

* עצמו את העיניים, נשמו כמה נשימות עמוקות. חזרו בדמיונכם ליום אחרי האירוע, איך התעוררתם באותו בוקר? איפה הייתם? מה הרגשתם?

* איזה מין אדם אתם רואים בדמיונכם? הסתכלו עליו, שאלו את עצמכם מבפנים מה היה יכול לעזור לכם להקשיב לו באותו יום?

* כשאתם מרגישים מוכנים - פקחו את העיניים וכתבו מה ששמעתם והגידו "עשיתי את הכי טוב שיכולתי עם מה שהיה לי".

* תנו לעצמכם חיבוק והודו לעצמכם על כל הפעמים בהן נפלתם וקמתם על הרגליים שוב ושוב.