head banner ashram heb web
 
רוצים לקבל מאיתנו ניוזלטר
ולהשאר מעודכנים?

לוח אירועים


  • אוגוסט 2020

    • מטר מטאורים - בוטל

      מטר המטאורים השנתי באשרם במדבר אנחנו מתרגשים להזמין אתכם אל חגיגת מטר...

      קרא עוד: מטר מטאורים...

  • אוקטובר 2020

    • פסטיבל זורבה הבודהה

      זורבה סתיו 2020 פסטיבל זורבה הבודהה מגיע בקרוב!אהובים ואהובות. אנחנו מתחילים מעגל חדש!!!לחץ להמשךלחץ...

      קרא עוד: פסטיבל זורבה...

הבלוגייה המדברית

ברוכים הבאים למערכת הבלוגים שלנו.

רשומות אחרונות
אני לא שמחה. יש לי את כל מה שביקשתי לעצמי ואני עדיין לא שמחה. מחליטה לארוז את עצמי ולנסוע לאשרם במדבר לכמה ימים. יורדת מהאוטובוס, תיק בינוני, כביש גדול, מכוניות נוסעות מהר. אני מתקדמת פנימה, סקרנית. בערב הראשון הרגשתי זרה. לא הבנתי, למה אני צריכה את כל זה? נכנסתי למיטה והתכסתי עד מעל הראש, שמעתי מהחדר הצמוד בחור שר שיר ערש בקול נעים. אבל אני הרגשתי כל כך זרה, לא הצלחתי להיות חלק. התייבשו לי הדמעות ונרדמתי. לא הבנתי למה צריך מדיטציות. ממילא יש כאן נוף מדברי מרהיב, אוכל בריא והמון שקט, אז למה לקום מוקדם לתרגל? אני מתעוררת בקושי, יוצאת
כניסות: 4852
להכנס ברגל, עם המוצ'ילה על הגב, בחום המדברי מבעד לשערי האשרם במדבר בפעם הראשונה זה רגע שקשה לשכוח. ההתרגשות, החששות, הפרפרים בבטן... והשאלות שרצות בראש בקצב מטורף, "איך יהיה לי בפנים? בפני איזו תקופה אני עומדת? מה אם לא אצליח להשתלב? ומה אם לא אכיר אפילו חבר אחד?". להגיע למשרד קבלה עם חיוך נבוך על הפנים. למלא קצת פרטים אישיים ויאללה, התחלנו. להתמקם בחדר וומפ, לראות שם עוד 5 מיטות מלבד שלי ולתהות מי אלו האנשים שיחלקו איתי חדר למשך עשרת הימים הבאים. ללכת למעגל צהריים בפעם הראשונה. "היי, את, חדשה, איך קוראים לך? רק הגעת, את רוצה לנוח אחר הצהריים
כניסות: 2945

פורסם מאת ב- ב-מדיטציה והארה
בכנות, הגעתי לקורס כדי לצאת עם תעודה. הייתי בתקופה עסוקה ועם כל געגועיי לאשרם ולחברים ששם, אף סדנא או פסטיבל לא היו תירוץ מספק לבוא לבקר באותו הרגע. ואז פתיון התעודה הוציא אותי מהבית למדבר..ביום הראשון, אחרי שתי מדיטציות, כבר הבנתי שאני יכולה לשכוח ממנה ומכל הפרקטיות שהביאה אותי לפה. כי מה שאני הולכת לעבור יהיה חוויה מטורפת.עשרה ימים של חמש-שש שעות מדיטציה ביום. חמישה ימי לימודים עיוניים. באופן מעשי מתחילים בשבע בבוקר ומסיימים בשתיים עשרה בלילה, ומה שבין לבין.. קשה לתאר במילים.בין דמעה לאוטופיה לחוויית לידה מחדש, בין התעלות מעל הגוף והרחבת הנפש, בין צ'אקרה לצ'אקרה, מצאתי שניה לנשום. ולעכל
כניסות: 1596
את אושו הכרתי שנה קודם לקורס. הגעתי לאשרם, התחלתי לעשות מדיטציות, וההשפעה הייתה מדהימה. באיזשהו שלב התפתח רצון להעמיק יותר, ולהיות מסוגלת להעביר את המתנה שאני מקבלת ממדיטציות - הלאה.אז נרשמתי לקורס. חשבתי שאני נכנסת לקורס מעניין ופרקטי בהעברת מדיטציות... נלמד קצת מפה וקצת משם ובסוף נדע לעשות את זה בעצמינו. חיכתה לי הפתעה.הקורס היה מדהים, מעל לכל ספק.מעבר להזדמנות המדהימה להכיר את אושו מקרוב, לשמוע את הסיפור שלו מקרוב ולהבין את הדרך והכלים המדהימים שהוא מביא ממש לעומק - זכיתי בחוויה שאין שניה לה. זכיתי לחוות את אנרגיית החיים שלי במלואה, להכיר לעומק את מרכזי האנרגיה הפנימיים שלי ובכלים משמעותיים
כניסות: 1439
את המודעה לקורס מנחי סדנאות באשראם ראיתי לפני שנה כמעט על הפיד שלי בפייסבוק. ככה משום מקום היא קפצה מולי, אפילו לא הייתי חברה שלהם, ידעתי על הח'ברה האלו ממש קצת. מיקריות? ממש ממש לא!! איך שנחו עיני על המודעה, הלב שלי התחיל לפעום והבטן שלי להתהפך וקול בתוכי זעק – את חייבת את זה לעצמך!!!! באותה שנייה היה לי ברור שמשהו הולך לקרות פה, ובגדול.   אני? מה לי ולזה? מה לי ולאשרמים ולהודו? בטח יחשבו שאני חייזרית! בטוח שאני הכבדה היחידה שם! בטוח ארגיש לא בנוח, לא אמצא את עצמי, וגם בטוח שלא ירקו לכיוון שלי, אני סתם אמא
כניסות: 1663
האמת שהגעתי לקורס די במקרה. חבר אמר לי שהוא הולך ובתור אחת שממש אוהבת את המדיטציות האקטיביות והייתי גם בפונה בעבר, אז אמרתי לעצמי יאללה קדימה, בטוח אני אהנה ועל הדרך אקבל גם כלי שאוכל לעבוד איתו בהמשך הדרך. אז הגעתי לקורס. 10 ימים אינטנסיביים באשרם עם שרדהה כמנחה... כל יום היה ארוך ומרגש, עברנו ולמדנו והתנסינו במדיטציות ,יחד עם סשנים של ריברסינג ומדיטציות אום ובגדול חוויה אחת ארוכה ומלאת התנסויות שאני לא ממש זוכרת את הלו"ז בדיוק... אבל מה שאני כן זוכרת.שזה היו 10 ימים משמעותיים שבהם..:הכרתי אנשים מדהימים שהיו איתי בקבוצה וחלקנו יחד עומקים וחוויות וחלקם נשארו גם חברים
כניסות: 2771
היי, אני יגאל פסח סמית' מרקוס, ולהלן מובאות חוויותי כוומפ באשרם.הגעתי לאשרם, כשהמטרה העיקרית שלי הייתה הרפתקאה, חופשה, הפסקה מהחיים הרגילים. בזול. במדבר.קו ארבע מאות ומשהו, כל מיני חיילים, כל מיני אנשים שגרים בדרום, חקלאים ואני. יצאתי בתחנת "שיטים". עמדתי על הכביש משהו כמו חמש דקות כדי להתאפס, איפה הכניסה לאשרם ומה אני אמור לעשות עכשיו. החלטתי שקודם כל כדאי לי להשתין מאחורי תחנת האוטובוס ואז שמתי לב "בואנה, לא עבר פה אף רכב מאז שהגעתיי, איזה כיף!".נכנסתי פנימה, ניסיתי ללחוץ למישהו את היד, קיבלתי חיבוק, נכנסתי לשלם, קיבלתי לחיצת יד מאלכס, הגעתי לפינת החי, קיבלתי ליקוק בפנים מגדי קטן ורך.
כניסות: 2756
הגעתי כי הרגשתי שאני צריכה שקט. חודשים הסתובבתי בדירה הקטנה שלי בתל אביב, סביב עצמי, אבודה, בלופ כזה של רדיפה אחרי משהו שתמיד הוא מעבר לפינה אבל אפעם הוא לא באמת מגיע. כסף, קידום בעבודה המשעממת שלי שממילא לא אהבתי, בחור חדש, משהו. משהו שימלא אותי. משהו שיגרום לי להרגיש שאני חיה. אז ברגע הזה שהייתי צריכה שינוי כמו שאני צריכה אוויר בריאות עזבתי הכל ובאתי. האמת? לא ידעתי למה אני נכנסת. הכרתי את האשרם מפסטיבלים וחברה טובה אחת שעשתה פה וומפ וסיפרה לי קטעי סיפורים פה ושם אבל בגדול לא היה לי מושג. מדיטציה בחיים לא עשיתי, חיבוקים שנאתי אלא
כניסות: 3867
הגעתי לוומפ בלי שום מושג מה אחווה כאן, בחוץ רק הזהירו אותי שזה מקום של היפים מוזרים. ירדתי בתחנת האוטובוס ולפי הטראנס ששמעתי מרחוק ידעתי שהגעתי למקום הנכון. מקום עם אנשים כל כך שונים, ועם חיבוקים ארוכים שבהתחלה הרגישו לי פולשניים. על היום הראשון הורדתי את הנעליים ולא נעלתי אותן עד שעליתי על האוטובוס חזרה לעולם. ההליכה היחפה גורמת לי להאט, מזכירה לי לשים לב לצעדים שאני עושה, לקרקע שאני דורכת עליה. וזה משפיע הרבה מעבר לכפות הרגליים.הגעתי לכאן אחרי תקופה ארוכה שבה שאלתי את עצמי מהי משמעות החיים. קראתי ספרים של כל מיני פילוסופים, באמת ניסיתי להבין. הייתי מתוסכלת, כי
כניסות: 2777

פורסם מאת ב- ב-עולם היוגה
כולנו קראנו או שמענו, ממאסטר חכם,ספר ניו-אייג'י, אולי בשיר של שנות ה-60 או על פלייר לפסטיבל, את המשפט - 'כולנו אחד'. לחלקינו אולי זה אפילו נשמע הגיוני, אבל מה זה בדיוק אומר? בכתבים העתיקים של כל הדתות ובכל תיעוד של משנתו של מואר כזה או אחר מוזכר טבעו האמיתי של האנוש, מעבר לאשליית הנפרדות של האגו, בכל אחד ואחת מאיתנו ולמעשה בכל מה שחיי וקיים זורמת רוח אחת. המקור לכל. האינסוף, האחד, אלוהים, או כל שם אחר שיניח את הדעת.האיחוד אליו מכוונת היוגה הוא איחוד בין האדם החש עצמו כנפרד לבין התודעה הקוסמית, מקור האדם וכוח החיים המניע אותו ואת כל
כניסות: 3413
לא פעם ולא פעמיים עברה לי בראש המחשבה נולדתי בתקופה הלא נכונה, שנות ה-60 היו הרבה יותר יפות. תקופת ההיפים ילדי הפרחים, הזמן בו כולם היו מאושרים. ואז הגעתי למקום המופלא הזה, ההיפים של שנות האלפיים, המקום בו האהבה חופשית, השמחה שופעת ומיניות היא לא מילה גסה. באמצע המדבר השומם והשקט פורח פרח יפיפה שנקרא אשרם במדבר, מקום שיש בו מרחב להכיר את עצמך, מקום שיש בו חופש לגלות דברים חדשים ובעיקר מותר, מותר לבכות, לצחוק, לקלל, לחבק וחשוב לא פחות מותר להיות משוגע. אני בן 23 וחזרתי לפני חודש מהמזרח הרחוק היישר אל מרכז הארץ וראיתי סביב כל כך הרבה
כניסות: 2641

פורסם מאת ב- ב-מדיטציה והארה
FAKE IT TILL' YOU MAKE IT - זו הייתה העצה הכי שימושית שקיבלתי לגבי איך "מודטים"...כל שאר העצות נראו כהגדרה, השלכה והבהרה למשהו שאי אפשר להגדיר לתפוס או.. להאיר.. אך כשזה קרה בפעם הראשונה.. מממ..בואו נגיד שהיה שווה לחכות..אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי למצב 'מדיטטיבי', למזלי, הרגע הזה נמשך רק לרגע...זו הייתה מדיטציית קונדליני מבית היוצר של אושו, ובבית ההארחה של אשרם במדבר.15 דק' שקשוק אגן, 15 דק' 'ריקוד חופשי', רבע שעה ישיבה, עוד רבע שעה התבוננות בשכיבה.סיימנו לרקוד ב"חופשיות"אני יושב, יושב אבל גם חושב, חושב, חושב שלא צריך לחשוב, לא חושב שצריך לחשוב,חושב שאני חושב שאני לא באמת חושב
כניסות: 2105

פורסם מאת ב- ב-צמחונות וחיות אחרות
טוב אז הנה אני והנה הטבעונות, נעים מאוד. מכירים כבר נראה לי שלוש שנים.אני רואה בבלוג הזה עוד צעד שאני עושה בתור טבעוני להשפיע וליצור מציאות חדשה!נעים מאוד אני עופרי ברון ולפני שנהייתי טבעוני הייתי ארגנטינאי!היום, טבעוני גאה, אני מחשיב את עצמי ילד אינדיגו עם מסר ברור לכל אחד ולכל אומה!"טבעונות היא "האולר השוויצרי" של העתיד!"(פיליפ וואלן Philip wollen מממן ויוצר של סידרת הדוקמנטרי earthlings)בשביל לקרוא את הבלוג הזה אתם מתבקשים לפתוח את הראש ולצאת מהקופסא שאנו חיים בה...עידן השפע והמהפכה החקלאית והתעשייתית הם מערכות ומושגים שנוצרו בין היתר להרבה דברים טובים ומקדמים. לעומת זאת שם התחילה גם המלחמה בין ההון
כניסות: 2698
החיים בקהילה שיתופית זאת חוויה שקשה להסביר למי שלא התנסה בה (למי שכן פחות צריך) יש בעולם כל מיני סוגים של קהילות והמשותף לכולם הוא קבוצה שהיתאגדה סביב איזה רעיון משותף שמאחד אותם, האמונה באותה אידיאולוגיה צריך להיות מספיק משמעותית כדי שהם יסכימו לסבול את השטיות, אחד של השני, ביום יום.כבר תקופה שאני גרה באשרם במדבר, מקום קסום ומשוגע כאחד. קהילה קטנה בלב מדבר, באמצע השבוע אנחנו בערך 20 ובסופשים באים אורחים ומגדילים את המעגל, מפעם לפעם יש גם פסטיבל ואז הבית באמת מתמלא אנשים. לפעמים כל הסיפור הזה כל כך מופלא שאני חושבת שאולי זה בדמיון שלי, רב הסיכויים שלא.
כניסות: 2927
נירוונה מנחת קונדליני יוגה
הפעם הראשונה בה נתקלתי במושג "נירוונה" היה ממש רגע לפני שנסעתי בפעם הראשונה להודו, הייתי כמעט בת 20, וקראתי בשקיקה את כל ה"לונלי פלנט" של הודו, כרך א' ו-ב'. איפה שהוא במבוא ובהסבר על הפילוסופיה ההודית ראיתי את זה: "... על פי האמונה ההודית החיים בגוף הם סבל ועל האדם לשאוף להפסקת הגלגולים על ידי הגעה למצב התודעה המשוחרר – נירוונה." פאפאווו... !! צעקתי בשמחה, סוף סוף, מישהו מבין אותי. החיים, לא נעים להודות, היו בעיני סוג של עול אדיר, כל –כך הרבה רעש, מחויבויות, סרטים ואי נוחות, מאז שאני זוכרת את עצמי, רציתי חופש, בתחילה היה נדמה שאני רוצה חופש
כניסות: 4454
טוב, אז אני אחלוק איתכם דוגרי...כשהגעתי לאשרם לא כל כך אהבתי את פסטיבל פשוט.. הרעיון של עירום גרם לי לבלבול.מחד, איזה כיף! אני לא יודעת אם יצא לכם להיות ערומים בחברה, בפסטיבל.  ללא כל קשר למיניות אבל לי יצא.. וזה היה כל כך משחרר. הרגשתי שהעולם כולו מחבק אותי ואין שום דבר פיזי או נפשי שמפריד בינינו.מאידך,  היה קשה לי מאוד להפריד בין עירום למיניות! מתוך מקום כזה האמנתי שאף אחד לא יכול לעשות את ההפרדה. אני מודה אפילו זלזלתי קצת.. "עלק עירום בלי מיניות, בטח כל האשרם חרמנים.."אני רוצה לשתף אתכם בטעות שלי.  טעות שהתבטאה בשפיטה, בביקורת ובחוסר ענווה. כאילו
כניסות: 3033
נעלמתי למדבר, פשטתי את בגדיי, ישבתי תחת עץ, עצמתי את עיני וחזרתי לבראשית.אדם וחווה, אכלו מעץ הדעת.  אלוהים מעניש אותם. אנחנו הנשים, בצער נוליד בנים ולעד הגבר ימשול בנו. הגברים שבינינו, בעצב יאכלו כל חייהם וקוץ ודרדר יצמיחו. "בזעת אפיך תאכל לחם.."אין ספק שאלו עונשים שהם קיבלו..אך אם נכנס טיפה יותר לעומק, האם אלו העונשים שקיבלו?העונש הכבד ביותר שקיבלו הוא – "הדעת". "עץ הדעת טוב ורע".ומה זו דעת? איך אתם הייתם מגדירים את המילה המורכבת הזאת?דעת – מודעות, שכל, מוח, הגיון. מן קול כזה שנמצא ברואשנו, מעיר הערות, משער השערות, משווה, מתלונן, מבקר ואף אוהב. מדבר איתנו באופן שותף, מחזק מלטף
כניסות: 3687
איזה מקום נהדר. באיזו חוכמה נבונה היא בחרה בו. למחרת בלילה חזרתי אל העיר. אל חיי. היא נסעה איתי בדרך הלילית , הארוכה. אל העיר. זה מקום נחמד לסיים בו. סרט עם סוף טוב. אבל זה ממש לא היה הסוף. זו הייתה התחלה של פרק נוסף. כי בנסיעה הלילית הזאת – היא אמרה לי שהיא, בעצם , לא חושבת לחזור ללמודים יותר. ששנת הלמודים הבאה אומנם קרבה, אבל היא לא מתכוונת להרשם אליה. פשוט לא בא לה! טוב, לא בא לה, זו לא סיבה מספיק טובה. אז בואי נראה אם יש סיבות שהן באמת טובות ונכונות להחלטה הזו. לא לסיים את
כניסות: 2337
אז זה הזמן לספר – שככה היא חיה את חיי המגורים שלה בכל החודשים האחרונים. היא נודדת, אין לה בית משלה. ככה היא רוצה. היא לא צמודה או מחוייבת או נשארת בשום בית מסויים. נודדת מבית לבית לפי החלטתה הרגעית. עם תיק של בגדים, מחשבה הנייד,אמצעי טיפוח מינימליים, ספרים,מחברת לכתיבה ומצלמה. לשאלה התמידית שלי : "איפה את", כשהיא נוחתת בעיר, יש תמיד תשובות ערטילאיות: אצל דניאל, או אסא, או בראשון לציון, או בפלורנטין, או בהוסטל, או עם ...הרבה שמות שצריך לזכור ולשייך. בצעדים איטיים. היא ביררה במכללה מה הם חובותיה. ניפגשה עם המנהל להתאים את התוכנית הנכונה לה. היא שילמה
כניסות: 2497

פורסם מאת ב- ב-מדיטציה והארה
אני רואה את המציאות וחושב שהיא הייתה אמורה או יכולה להיות אחרת, ואז משווה בין הפנטזיה שלי לאיך היא "אמורה" הייתה להיות לבין איך שהיא. ולאחר, שופט את עצמי על כך שהמציאות אינה כפי שאני מדמיין שהיא הייתה צריכה להיות. (אני שופט ומעניש את עצמי על כך שהמציאות אינה מתרחשת לפי הפנטזיות שלי.) ברגע שאני מדמיין או חושב שהמציאות הייתה צריכה להיות שונה מאיך שהיא בזה הרגע, אני רב עם המציאות, אבל המציאות היא כמו שהיא בין אם זה משמח אותי או לא – ואם אני מתווכח עם המציאות אני תמיד מפסיד כי המציאות היא האמת, היא מה שקרה בזה הרגע
כניסות: 2154