head banner ashram heb web
 
רוצים לקבל מאיתנו ניוזלטר
ולהשאר מעודכנים?

לוח אירועים


  • אוגוסט 2020

    • מטר מטאורים - בוטל

      מטר המטאורים השנתי באשרם במדבר אנחנו מתרגשים להזמין אתכם אל חגיגת מטר...

      קרא עוד: מטר מטאורים...

  • אוקטובר 2020

    • פסטיבל זורבה הבודהה

      זורבה סתיו 2020 פסטיבל זורבה הבודהה מגיע בקרוב!אהובים ואהובות. אנחנו מתחילים מעגל חדש!!!לחץ להמשךלחץ...

      קרא עוד: פסטיבל זורבה...

הבלוגייה המדברית

ברוכים הבאים למערכת הבלוגים שלנו.

מיומנה של אשראמיסטית (מ)אוהבת שלימים נעשתה מפיקת פסטיבל פשוט...

פורסם מאת ב- ב-פסטיבל פשוט- החופש להיות (ערום)
  • שנה גודל פונט: Larger Smaller
  • כניסות: 3658
  • הרשם לעדכונים

נעלמתי למדבר, פשטתי את בגדיי, ישבתי תחת עץ, עצמתי את עיני וחזרתי לבראשית.
אדם וחווה, אכלו מעץ הדעת.  אלוהים מעניש אותם.
אנחנו הנשים, בצער נוליד בנים ולעד הגבר ימשול בנו.
הגברים שבינינו, בעצב יאכלו כל חייהם וקוץ ודרדר יצמיחו. "בזעת אפיך תאכל לחם.."

אין ספק שאלו עונשים שהם קיבלו..אך אם נכנס טיפה יותר לעומק, האם אלו העונשים שקיבלו?
העונש הכבד ביותר שקיבלו הוא – "הדעת". "עץ הדעת טוב ורע".
ומה זו דעת? איך אתם הייתם מגדירים את המילה המורכבת הזאת?
דעת – מודעות, שכל, מוח, הגיון. מן קול כזה שנמצא ברואשנו, מעיר הערות, משער השערות, משווה, מתלונן, מבקר ואף אוהב. מדבר איתנו באופן שותף, מחזק מלטף ומשקר.

נראה לי שזה התכוון חכמנו שהוציא את הסטיקר "זה לא שאני באמת מאמין לשטויות של עצמי".
לקח לי שנים להבין ש אנחנו לא הדעת שלנו. העונש הוא בעצם השתלטות דעתנו עלינו.
הרגשתי כאילו החשיבה היא כפייתית והתמכרותית ולוקחת ממני אנרגיית חיים חמה.
הרבה מאוד זמן בלבלתי לעצמי את המוח, השוותי שפטתי והייתי מאוד חכמה.
אך האם זה מי שאני? האם זאת הייה? באופן ישיר חד וחלק אני אומרת לכם שלא!
הדעת שלי היא כלי. כלי שמגן עליי, מעצים אותי כשאני משתמשת בו 10% מקסימום 20 % מהיום.

אז אם תשאלו אותי זה העונש האמיתי. השתלטות הדעת שלנו עלינו. נדמה לנו שהקול הזה שמדבר איתנו הוא באמת אנחנו.
נתתי לעצמי מתנה. סביבה שארבעה ימים חטא גן עדן לא תקף עליה.
אנחנו ערומים מעבר לדעת. גם אם בחלק מהזמן, .(במיוחד בהתאקלמות לפסטיבל,) יש את הקול הזה, ששופט, ומובך, אני מתבוננת בזה, איך זה גורם להרגיש? מה משפיע עליי, מה מניע אותי?
ואז אני מבינה – שאני לא באמת מאמינה לשטויות של עצמי.

קישורי Trackback לרשומה זו