head banner ashram heb web
 
רוצים לקבל מאיתנו ניוזלטר
ולהשאר מעודכנים?

לוח אירועים


  • אוגוסט 2020

    • מטר מטאורים - בוטל

      מטר המטאורים השנתי באשרם במדבר אנחנו מתרגשים להזמין אתכם אל חגיגת מטר...

      קרא עוד: מטר מטאורים...

  • אוקטובר 2020

    • פסטיבל זורבה הבודהה

      זורבה סתיו 2020 פסטיבל זורבה הבודהה מגיע בקרוב!אהובים ואהובות. אנחנו מתחילים מעגל חדש!!!לחץ להמשךלחץ...

      קרא עוד: פסטיבל זורבה...

הבלוגייה המדברית

ברוכים הבאים למערכת הבלוגים שלנו.

חווית הוומפ שלי!!!

פורסם מאת ב- ב-וומפ- תכנית העבודה ומדיטציה באשרם
  • שנה גודל פונט: Larger Smaller
  • כניסות: 2334
  • הרשם לעדכונים
"צירופי מקרים היא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי"
אנונימי.

הגעתי לא מוכן..
לא מוכן לטירוף שיעבור עליי בעשרת הימים הקרובים..
התזמון היה נכון - כבר וויתרתי.
וויתרתי לעצמי, ובעיקר על עצמי. וויתרתי על הצורך להרגיש, הצורך להיות ייחודי, הצורך לתת לאחרים, הצורך לאהוב ולחמול, הצורך שרצה להתבטא..

פשוט וויתרתי על הצורך, וכל שנותר הוא אי הידיעה..

צירוף מקרים, ועוד צירוף, ועוד מקרים ופתאום יש תחושה חדשה, משהו הרגיש שונה..
החלטתי שאני נוסע לאשרם, החלטתי שזה הדבר הכי בריא שאני אוכל לתת ל"עצמי" שעוד נותר. פתאום, הפך המבוגר השבע ש"עבר כבר הכול" לילד שמתרגש לקראת עוד רגע חדש שיגיע לחייו - חוויה של הוויה..
כן, היו המון זיבולי שכל מגננתיים באותו שבוע, המון שיפוטיות וחוסר אמון בכך שבאמת אצליח להשיג באשרם את שחשקתי בו כל חיי - שלווה מהולה בביטחון עצמי עם קמצוץ חריפות מתקתקה של הרפתקנות, או בקיצור - קבלה עצמית.
לקחתי יוזמה (סופסוף!) ויצאתי לאשרם.. כשהגעתי לא ידעתי מה אני מתחיל ואיך הוא יסתיים, כך הרגישה החוויה בימים הראשונים, פשוט ניסיתי הכול, רק כדי להשתחרר מהכלא הביזארי והווירטואלי שיצרתי לעצמי. גיליתי שאני בעצם טוטאלי, שאם אני רוצה משהו והקרקע מתחתיי מספיק פורייה ותומכת אז..זה קורה, כחוויה... אלוהים?!? אתה רציני? זה קרה כאן כל הזמן ולא סיפרת לי? או שאולי פשוט לא הקשבתי..
כל יום הכיל בתוכו שנים של פיצוי על חוויות שהדחקתי ומנעתי מעצמי, בעצם הייתי חייב להיות מודע כל היום, כי מצחיק, מרגש, עצוב,כנה, מאתגר,מסונכרן, מאוזן, לא מאוזן, הרפתקני ומלא במורכבות מדהימה של רשת "צירופי מקרים" שנבראו אך ורק בשביל הסרט שהייתי חי בו..
טוויסט בעלילה!
הגיבור של הסרט נכנס למטריקס עם חוקים שונים, יותר נכון, עם חוק אחד בלבד.. הכול אפשרי, אבל רק בהווה..
מאותו מקום מואר אך קשה לתפיסה מתמודד כל יום הגיבור בין הליכה עיוורת אחרי תאוות התבניתיות המובנת אל מול הידיעה, שאי-עשייה בתוך אי הידיעה היא כל החוויה בהוויה.. ותאמינו לי.. לא קל לשים לב שאתה באי ידיעה, כי המוח רוצה להשתתף, האגו רוצה להשתלט, והגוף מתקשה להכיל את האמת.
אבל כשזה קורה.. אתה האחד.. החלום שחווה עצמו ללא שום תפיסה או הגדרה.. פשוט אלוהים בהתגלמותו שמשחק בגן השעשועים הגשמי שבנה לכבוד היזכרותו.. שהוא אלוהים..
אין באמת מילים שיכולות לתאר את כמות ואיכות השינוי שעבר הגיבור שלכם, כי כמו שאמרתי, זה סרט אחר, זה סרט שבו הקונפליקט של הגיבור מתקיים אך ורק כלפי הידיעה של הכאן והעכשיו - כן או לא? נוכח או נשכח? קיים או ש..סתם?

היום אני כותב את הפוסט - שנה אחרי - מנקודת מבטו של אדם שגר באשרם, שנזכר כל יום ביחד עם הסביבה האוהבת והתומכת באיך בעצם משחררים מהסרט, כל רגע מחדש, רק בשביל החוויה..
צריכם הזמנה אישית?
אז הנה אני אומר לכם! כן! זה צירוף המקרים שחיכיתם לו!
SO BE IT!!!
קישורי Trackback לרשומה זו