head banner ashram heb web
 
רוצים לקבל מאיתנו ניוזלטר
ולהשאר מעודכנים?

לוח אירועים


  • אוגוסט 2020

    • מטר מטאורים - בוטל

      מטר המטאורים השנתי באשרם במדבר אנחנו מתרגשים להזמין אתכם אל חגיגת מטר...

      קרא עוד: מטר מטאורים...

  • אוקטובר 2020

    • פסטיבל זורבה הבודהה

      זורבה סתיו 2020 פסטיבל זורבה הבודהה מגיע בקרוב!אהובים ואהובות. אנחנו מתחילים מעגל חדש!!!לחץ להמשךלחץ...

      קרא עוד: פסטיבל זורבה...

הבלוגייה המדברית

ברוכים הבאים למערכת הבלוגים שלנו.

פסח סמית' באשרם

פורסם מאת ב- ב-וומפ- תכנית העבודה ומדיטציה באשרם
  • שנה גודל פונט: Larger Smaller
  • כניסות: 2669
  • הרשם לעדכונים
היי, אני יגאל פסח סמית' מרקוס, ולהלן מובאות חוויותי כוומפ באשרם.
הגעתי לאשרם, כשהמטרה העיקרית שלי הייתה הרפתקאה, חופשה, הפסקה מהחיים הרגילים. בזול. במדבר.

קו ארבע מאות ומשהו, כל מיני חיילים, כל מיני אנשים שגרים בדרום, חקלאים ואני.
יצאתי בתחנת "שיטים". עמדתי על הכביש משהו כמו חמש דקות כדי להתאפס, איפה הכניסה לאשרם ומה אני אמור לעשות עכשיו. החלטתי שקודם כל כדאי לי להשתין מאחורי תחנת האוטובוס ואז שמתי לב "בואנה, לא עבר פה אף רכב מאז שהגעתיי, איזה כיף!".

נכנסתי פנימה, ניסיתי ללחוץ למישהו את היד, קיבלתי חיבוק, נכנסתי לשלם, קיבלתי לחיצת יד מאלכס, הגעתי לפינת החי, קיבלתי ליקוק בפנים מגדי קטן ורך. גם הוא חדש באשרם ולא מבין איך להגיד שלום.
תוך כמה שעות הכרתי את כולם, הבנתי שאני יכול להגיד שלום איך שבא לי, ותחושת האופוריה השתלטה עלי.
מדיטציה, חיבוק, קפה, עבודות בגינה, סיבוב זבל, חיבוק, מדיטציה, חיבוק, מדורה, תצפית כוכבים, חיכוך, חיבוק, שיחת נפש, קפה, שעה לבד בשקט, סיבוב בטבע, חיוך, שיר, גיטרה, מדיטציה,שנ"צ בחדר האוכל, מבט פנימה, מבט החוצה, מבט על ישבן, חזה, מבט פנימה שוב, מדיטציה, שקיעה, רוח מדברית.
הכל זה מדיטציה, ואני ברקיע השביעי.
אהוב, אוהב, שליו, בטוח, שמח ומאושר. נהנה עם עצמי.

באחד הימים, ישבתי לבד עם הגיטרה במדבר, אחרי שטיפת כלים. ניגנתי, שרתי, התרגשתי, צעקתי למדבר.
עצרתי לחמש דקות של שקט, ורוח המדבר לחשה לי. "פסח סמית', איך אתה יכול לחזור לחיים הרגילים, עכשיו שאתה יודע מה אתה באמת צריך לעשות…"
וחשבתי לעצמי "מוזיקה, אני יודע, את צודקת".
כמובן שאחרי האשרם, חזרתי לעבוד בעבודת הניירת המשרדית שלי (הכל זה מדיטציה, לא ככה?) אבל כחודש אחרי שחזרתי, כשאני נושא עמי את תחושת השלמות, הביטחון, השמחה, הפתיחות,
פרסמתי את האלבום הקצר הראשון שלי, וכמה חודשים ולב שבור אחד קטן אחר כך גם התחלתי להופיע.
התחלתי לנגן, לכתוב, לשיר, לרקוד, לקפוץ, לשחק (מי היה מאמין שהקטן והביישן, הבסיסט, אשמיע את קולי! בטח שלא אני!!!).

הייתי באשרם 20 יום במצטבר, אבל למדתי, שיניתי, פגשתי, נפשתי ומדטתי כאילו הייתי שם 10000 שנים.

ולמה קוראים לי פסח סמית' אתם שואלים? כי לבשתי חולצה ירוקה, כאילו דאאאאא.

נ.ב
אם בא לכם להאזין לכמה שירים או לראות קטעים שלי.
ואם יש לכם שאלות ובא לכם ליצור קשר בפייסבוק :Igal marcus
קישורי Trackback לרשומה זו