head banner ashram heb web
 
רוצים לקבל מאיתנו ניוזלטר
ולהשאר מעודכנים?

לוח אירועים


  • אוגוסט 2020

    • לילות אהבה

      לפנק את עצמכם! אתם יודעים.. אנחנו חושבים שחגי אהבה מקבלים לפעמים מוניטין רע. יש הטוענים כי הימים האלה הם רק תירוץ לעסקי...

      קרא עוד: לילות אהבה

    • מטר מטאורים

      מטר המטאורים השנתי באשרם במדבר אנחנו מתרגשים להזמין אתכם אל חגיגת מטר...

      קרא עוד: מטר מטאורים

    • מהראש אל הלב - החוכמה של האהבה

      בהנחיית התרפיסטית הבכירה סוגנדהו בואו נתחבר מחדש לתכונות של הלב ההרפתקני...

      קרא עוד: מהראש אל הלב...

    • סופשבוע של יוגה ומדיטציה במדבר

      שלושה ימים של יוגה ומדיטציה וכשהקיץ כבר מאחורינו ורוחות השינוי מתחילות לנשוב,אחרי עצירה...

      קרא עוד: סופשבוע של...

  • ספטמבר 2020

    • לכתוב פרא

      סדנת כתיבה סופשבוע חוויתי במהלכו נערוך עם גבי ניצן (סופר ועיתונאי, "באדולינה") מסע לחיפוש הקול האישי, הפראי והאותנטי –...

      קרא עוד: לכתוב פרא

  • אוקטובר 2020

    • פסטיבל זורבה הבודהה

      זורבה סתיו 2020 פסטיבל זורבה הבודהה מגיע בקרוב!אהובים ואהובות. אנחנו מתחילים מעגל חדש!!!לחץ להמשךלחץ...

      קרא עוד: פסטיבל זורבה...

הבלוגייה המדברית

ברוכים הבאים למערכת הבלוגים שלנו.

הוומפ שלי מאת דאיה

פורסם מאת ב- ב-וומפ- תכנית העבודה ומדיטציה באשרם
  • שנה גודל פונט: Larger Smaller
  • כניסות: 2870
  • הרשם לעדכונים
להכנס ברגל, עם המוצ'ילה על הגב, בחום המדברי מבעד לשערי האשרם במדבר בפעם הראשונה זה רגע שקשה לשכוח. ההתרגשות, החששות, הפרפרים בבטן... והשאלות שרצות בראש בקצב מטורף, "איך יהיה לי בפנים? בפני איזו תקופה אני עומדת? מה אם לא אצליח להשתלב? ומה אם לא אכיר אפילו חבר אחד?". להגיע למשרד קבלה עם חיוך נבוך על הפנים. למלא קצת פרטים אישיים ויאללה, התחלנו. להתמקם בחדר וומפ, לראות שם עוד 5 מיטות מלבד שלי ולתהות מי אלו האנשים שיחלקו איתי חדר למשך עשרת הימים הבאים. ללכת למעגל צהריים בפעם הראשונה. "היי, את, חדשה, איך קוראים לך? רק הגעת, את רוצה לנוח אחר הצהריים או לעבוד?", ברור שלעבוד. אחרי המעגל אני מוצאת את עצמי חותכת ירקות במטבח בפעם הראשונה במקום שעתיד להיות לי בית, בין אנשים שעתידים להיות לי למשפחה. ולאט לאט, זה מתחיל. אחרי שעתיים אני כבר מרגישה חלק. ואז... מדיטציית ערב. ארוחת ערב צמחונית מעולה. אחר כך כולם יושבים יחד, מדברים, מנגנים, צוחקים. הולכים לישון קצת מאוחר מדי, כי קשה לפרוש למיטה כשכזה כיף. בוקר טוב, ווי, איזה מוקדם. מדיטציית בוקר. ארוחת בוקר. מעגל בוקר. ארבע שעות עבודה. ארוחת צהריים. הפסקת צהריים. מה עושים? הולכים לבריכה. מעגל צהריים. יאללה, עוד שעתיים עבודה. מה עכשיו? עוד הפסקה. מדיטציית ערב. ארוחת ערב. יוצאים קצת למדבר, לראות כוכבים נופלים. כל יום כמעט זהה לקודמו וכל כך, כל כך שונה ממנו. כל מי שחי באשרם, בין אם זה לעשרה ימים ובין אם זה לחמש שנים, יסכים על דבר אחד: כל יום כאן מרגיש כמו שנה. הימים כאן ארוכים ומלאי תוכן, המדיטציות פותחות לי את הלב והופכות אותי לרגישה ומודעת כפי שמעולם לא הייתי, והאנשים כאן משמשים מראה מטורפת שאני רק צריכה להעיף בה מבט כדי ללמוד על עצמי. עוד דבר שקורה כאן עם הזמן, מלבד לדעת את השמות של כל החתולים, התרנגולים, הטווסים, החמורים והעזים, הוא התנפצות האשליות שהיו לי לגבי האשרם לפני שהגעתי אליו. לגלות פתאום שהאנשים שחיים כאן הם לא חבורה של היפים מקבלים ומכילים שיעטפו אותי באהבה, לא משנה מה. הם בני אדם. בני אדם אנושיים, עם סיפור, עם התמודדויות, בני  אדם שהגיעו לכאן לעבור תהליך. ממש כמוני. להבין שהאשרם הוא לא קבוצת תמיכה שהכל בה ורוד אלא שיש כאן גם ויכוחים, אי הסכמות, וכן, אני לא תמיד מסתדרת עם כולם ומה שיפה הוא, אחרי שנשארים תקופה, לראות את התהליך שהאנשים שאיתי עברו, להצליח לראות דרכם כמה אני השתניתי ולמדתי ולהבין שגם במשפחה, במשפחה אמיתית, לא תמיד מסתדרים. אבל תמיד אוהבים. האשרם הוא בית, בית של ממש, האוניברסיטה של החיים במלוא מובן המילה וכל שיעור שלמדתי כאן יישאר איתי גם אחרי שאצא מכאן. המקום הזה מקבל את כולם. כל הגילאים, כל סוגי האוכלוסיה, יכול להיות איתך בוומפ מישהו חנון, קול, ערס, פריק, חולה תשומת לב, כוסית והיפי עם ראסטות, לא תבין מה לך ולאנשים האלה ואחרי עשרה ימים (שירגישו כמו עשר שנים) תפרד מהאנשים האלה בדמעות. כי ככה זה כאן. יש לו איזה קסם למקום הזה, קסם אמיתי, רק צריך לבוא כמו שאתה, עם הראש פתוח, להשאיר את הציפיות בבית ולהיות מוכן להתאהב. להתאהב במקום, במשפחה ובעיקר... בעצמך.
קישורי Trackback לרשומה זו