head banner ashram heb web
 
רוצים לקבל מאיתנו ניוזלטר
ולהשאר מעודכנים?

לוח אירועים


  • יוני 2020

    • אשרם פתוח: יוגה

      סופ"ש פתוח באשרם במדבר הגיע הזמן להזיז את הגוף וליצור מרחב כדי לאפשר לעונה החדשה להיכנס. בואו נמתח את הסופ"ש עם...

      קרא עוד: אשרם פתוח: יוגה

    • Samsara Festival

      3 ימים של חופש תנועה, ריקוד ומדיטציות משמעות המילה Samsara בסנסקריט היא תנועה מתמשכת והרגיש לנו...

      קרא עוד: Samsara...

  • יולי 2020

    • אשרם פתוח: קחו נשימה

      סופ"ש נשימות באשרם במדבר קחו רגע לעצמיכם.. תמצאו את המרחב לנשום.. תתמסרו למדבר.. תספגו קהילה,...

      קרא עוד: אשרם פתוח:...

    • AL'OL Gathering

      Psychedelic Desert Experience אנו מזמינים אתכם לחוות מערבולת חושים אקסטטית בנווה מדבר! שילוב...

      קרא עוד: AL'OL Gathering

הבלוגייה המדברית

ברוכים הבאים למערכת הבלוגים שלנו.

מיומנה של אמא 1

פורסם מאת ב- ב-וומפ- תכנית העבודה ומדיטציה באשרם
  • שנה גודל פונט: Larger Smaller
  • כניסות: 2219
  • הרשם לעדכונים

תמיד חשבתי , כאמא, שאוכל לאמץ ולהתנהל על פי התפיסה ההורית הנכונה לי,האומרת לנו ההורים:

.תנו לילדיכם לפסוע בדרכים שיבחרו בהן- גם אם יפלו בהן שוב ושוב

.וחכו להם תמיד עם אמונה,אהבה וחיבוק - כשיזדקקו לתמיכתכם , לקום מנפילתם ולהמשיך במסעם

! משפט נהדר להאמין בו,משפט חכם לחיות לפיו. תאוריה נהדרת

?איך זה להיות שם, כשזה באמת קורה לנו

.וככה זה קרה

הבת שלי לא נסעה לטיול הגדול שאחרי השרות למדינה - שהערגה אליו מזינה בגעגועים את המשרתים בצבא. היא בחרה את לימודיה ברצון משוחרר. לפחות את התחום העיקרי. אחר כך היא הוסיפה את רצון החברה - וצירפה לכך תואר באוניברסיטה הפתוחה. כי החברה אמרה – שאם כבר משקיעים כסף כה רב וזמן כה עצום – .כדאי שיהיה כבר תואר. כי מי יודע....זה תמיד חשוב...בחברה כמו שלנו

.המסע אל קסם העולם הפתוח – לא קרא לה עדיין. הלמודים שנבחרו נראו כמסע מרתק הרבה יותר

.היא רתמה את עצמה ללמודים שחשקה בהם אז,מיד אחרי שהסתיים שרותה

היא למדה כתיבה. כתיבה באשר היא. כל כתיבה שהיא שקיימת בעולמנו . לא יודעים כמה הרבה כתיבה יש בעולמנו – עד שמתוודעים לכך: מלבד המובן .מאליו שבכתיבה,יש גם כתיבה עתונאית,וניהול תוכן של גופים שונים,וכתיבה פרסומית,ושירה ומחזות וביוגרפיות של אנשים ועוד המון. ויש גם ת ס ר י ט א ו ת ובתחנה הזאת של התסריטאות – היא נישבתה בקסם של עולם הסרטים. הכתיבה נראתה לה מעט מוגבלת . היא שבוייה באילוצי שפה. הקולנוע הוא האריגה של כל האומנויות כולן. הוא רב תנופה,הוא כל החושים, הוא השפעה,הוא אוניברסלי. הוא רבגוניות אישיותה שלה. וכך היא התחילה שוב את מסעה בלימודי קולנוע. המקום שהיא בחרה ללמוד בו – .איפשר תזוזה, שינוי,בחירה מחודשת. הללויה למקום ההוא.

להתחיל מחדש – ללמוד את הכלים של העולם החדש. לא יודעים כמה הרבה כלים יש ללמוד בעולם הקולנוע,עד שמתוודעים לכך: צילום,עריכה,תאורה,תסריטאות,הפקה,דוקומנטציה,סאונד,משחק,עיצוב ועוד המון. ומתחילים מהכי למטה - להגיש מים למשתתפים,לדאוג לאוכל, לאביזרים שיופיעו בסצנה,להסעות,לפרטים הקטנים שמהם ייבנה חזונו של האיש שבראש הפירמידה היוצרת את קסמו של הסרט. וימים ארוכים של עשייה,בחום ובלילה, .בשבתות וחגים,בכל עת וכמה זמן שייתבקש. למות בשביל סרט

מובן שהיתה בי דאגתה של אמא – הרואה את ילדתה – שהיא תמיד ילדתה הקטנה בעינייה – עייפה,חסרת שעות שינה,תזונתה משובשת,ימיה סוערים וגועשים ללא רגעים של חופי מנוחה,פוגשת המוני אנשים, גדולים כקטנים,מתנגשת,נפגעת,זורמת,חווה, מיטלטלת,מתבגרת,נעצבת,מתרוננת משמחה,פורצת החוצה ופנימה, נחבטת .בלבירינט של החיים

אבל הניצוץ שבעיניה ,הסקרנות, החייות, השאגה , המיית החיים - הבליחו גם אלי כגלים שוקקים. הייתי כמו מישהוא שמתבונן במעשה של בריאה – ואדי היצירה נספגים ומחלחלים לתוכו. הוא נהיה שותף סתרים . מלאך .מלווה

.היא גרה אצל אבא בתל אביב

אבא למד את אבהותו והתמסר אליה. בית חם, אוכל מזין, בגדים נקיים, הסעות, דאגה נינוחה ותומכת. זו העיר שבה גם למדה, רקדה, פגשה, שתתה, עישנה, התחברה, התפצלה, נפעמה,שברה גבולות ותחמה מחדש, המשיכה .לתרגל קונגפו במסירות כפי שעשתה בעשרת השנים האחרונות, בנתה .חברויות,התמסרה ואהבה

ואהבה. עד שעברה לחיות יחד עם האיש שאהבה,ושאהב אותה עד מאד. אולי זו לא הייתה זוגיות לוהטת מצידה. אבל היא הייתה זוגיות מחממת את אש הגדילה, הצמיחה וההתפתחות. הרבה גיזרי עץ הונחו באח המבוערת הזו, ,בהזמנה, בקצב הנכון. האח חיממה, וגם ניצוצות בורקים הותזו מדי פעם, והיתה שם התנהלות כזו בוגרת ומתחשבת – בהורים שלו, בהורים שלה, ארוחות ליל שישי ביתיות לסרוגין. מיושבות. כל אחד מאישיותו ויכולותיו המיוחדות יוצר את השלם. אני אהבתי את האיש שלה. הוא באמת אהב אותה. הוא באמת ראה אותה והכיל אותה וספג את משובותיה. הוא איש נבון ורגיש, תרבותי ואמיתי, נאה ואצילי בהתנהגותו, כזה שאמא – כל אמא - תשמח מהיותו בחייה, ובוודאי שבחיי ביתה. אמא שחושבת על נאותות ונוחות,י ישוב הדעת, סידרי עולם כהלכתם, .הסרת דאגה, סיום תפקידה שייעורה אל האחר

ואהבה את הבליל המשכר של עולם הסרטים. כל הזמן באיזו דריכות, וצורך בבחירת כוון והתמחות, ומה הכי חשוב ללמוד, ומה הכי כייף ללמוד, ומי המורה שהכי מקבלים ממנו השראה, ועם מי להצתוות לעשיית סרט, ואיזה גודל תוכנית לקחת, וכמה עומס אפשר לשאת. והיא גם עבדה כל הזמן הזה לפרנסתה. עבודות שהיא אהבה – ועדיין .חתיכת חיים צפופה

הסרטים שלה היו רגישים ומעניינים. מבט מיוחד. גם על המשפחה שלנו לא פסחה. צחקנו, בכינו, הסתקרננו. התרשמנו. סרט שעשתה עם שותף – זכה להקרנה בפסטיבל הסרטים בקאאן. היא היתה שם על השטיח האדום, .בשמלה הכחולה הזוהרת וחשופת כתפה היפה, עם כל החשובים, המפורסמים, וסוללי הדרכים אל הפיסגה

."ואראה כי טוב"

.חשבו להם ההורים והאחים והדוד והדודה והחברים והשכנים ובני הדודים וכל אוהביה

אני הרגשתי את הסימנים. לא היו להם עדיין מילים. הסימנים הם מרומזים. הם ארשת פנים ריגעית, טון של קול .שזייופו כמעט אינו מורגש, מילים שנפלטות מבלי משים. תיק עמוס מדי, מבט עיניים ערפילי, תבשיל, בגד, אנחה

.הכלה יפה מידי" - רחשה לי המיה בשיפולי הבטן"

.אני ידעתי את הגעש שבתוכה,האי מנוח, החיפוש, הסקרנות

אני ידעתי את הגעש הזה שבא מתוכי והונשב אליה. מבלי משים, בלי כוונה, בלי תיכנון הוא נספג בה. הערגה התמידית למשהו, הגעגוע. איזה כיסופים למחוזות נסתרים, אולי אפלים משהוא,התשוקה אל מה שטרם נחווה. אין סוף הדרכים והקולות שהעולם קורא לנו להיות בהם, שאי אפשר לוותר עליהם. כל מיתקני הלונה פארק של החיים המפתים אותנו אליהם

א.ל

קישורי Trackback לרשומה זו