head banner ashram heb web
 
רוצים לקבל מאיתנו ניוזלטר
ולהשאר מעודכנים?

לוח אירועים


  • יולי 2020

    • אשרם פתוח: EXPRESSION

      בואו הצטרפו אלינו למדבר אפילו שאומרים ש-70% מהתקשורת שלנו היא בכלל לא מילולית - יוצא שאנחנו עדיין מעבירים את רוב ימינו...

      קרא עוד: אשרם פתוח:...

    • אשרם פתוח: דרך הצ'אקרות

      בואו הצטרפו אלינו למדבר כולנו הוכרחנו להיות קצת יותר קרובים אל עצמנו בחודשים האחרונים… מה שגרם לכך שהתבוננו בעצמנו מגיבים...

      קרא עוד: אשרם פתוח:...

    • אשרם פתוח: גופי המקדש שלנו

      סופ"ש נשימות באשרם במדבר הרגיעו את השכל, התרככו אל תוך חלל הלב וחיזרו הביתה אל האני הגבוה שלכם. העירו מחדש את...

      קרא עוד: אשרם פתוח:...

    • אשרם פתוח: יוגה

      סופ"ש פתוח באשרם במדבר כל כך הרבה זמן ישבנו.. כבר מרגישים כאילו הגוף שלנו קיבל את צורה של כיסאהקיץ בפתח וכל...

      קרא עוד: אשרם פתוח: יוגה

    • The Lovers - Online Festival

      3 ימים של אהבה זוגיות והכרויות אנו מתרגשים לקיים מפגש עוצמתי, ייחודי, נוגע ומעמיק בנבכי...

      קרא עוד: The Lovers -...

    • מעשה האהבה - סדנת טנטרה

      סדנת תרפיה משנת חיים סדנת טנטרה ומעשה האהבה.לחץ להמשךלחץ להמשך Article Image...

      קרא עוד: מעשה האהבה -...

  • אוגוסט 2020

    • מהראש אל הלב - החוכמה של האהבה

      בהנחיית התרפיסטית הבכירה סוגנדהו בואו נתחבר מחדש לתכונות של הלב ההרפתקני...

      קרא עוד: מהראש אל הלב...

    • סופשבוע של יוגה ומדיטציה במדבר

      שלושה ימים של יוגה ומדיטציה וכשהקיץ כבר מאחורינו ורוחות השינוי מתחילות לנשוב,אחרי עצירה...

      קרא עוד: סופשבוע של...

  • ספטמבר 2020

    • שקרים וסודות

      סדנת כתיבה בהנחיית עלמה זהר הזמרת והיוצרת עלמה זהר מזמינה אתכם לסדנת סופשבוע של מסע עומק באמצעות כתיבה...

      קרא עוד: שקרים וסודות

הבלוגייה המדברית

ברוכים הבאים למערכת הבלוגים שלנו.

מיומנה של אמא 2

פורסם מאת ב- ב-וומפ- תכנית העבודה ומדיטציה באשרם
  • שנה גודל פונט: Larger Smaller
  • כניסות: 2135
  • הרשם לעדכונים

זה עתה היא סיימה את שנת למודיה הרביעית. נותרה לה עוד שנה.

.היה קיץ חם מאד, והיו עשרות הפסטיבלים השוקקים בכל כיברות הארץ

היא בחרה את פסטיבל "זורבה" . חמישה ימים במדבר הרחוק, פסטיבל שבא בהמוניו, הכי גדול שיש,פרוע, שמח, ססגוני, שמתקיים במקום ששמו "אשרם במדבר". היא נוסעת עם חברות,אבל בעצם בא לה להיות הרבה .לבד, או עם אחרים לא מוכרים. ובלי בן זוגה. הכי לעצמה שאפשר

.ומשם, בעצם, היא לא ממש חזרה אל המסלול "הבטוח,הצפוי והמצליח" שממנו באה

.זה לא קרה בפתאומיות ,ולא בחיתוך של סכין יפנית. וגם לא בעצלתיים או בהתנהלות נינוחה

אני חושבת שהוייתה כבר ידעה שהבליחה קרן שסימנה איזו דרך חדשה, אבל לקח לה זמן לחלץ את עצמה אל הדרך הזו. איזה פחד זה: ההורים,הלימודים, כל מה שהשקיעה,החברים, האהבה, ההבטחה,המורים שציפו. והאיש שלה. הדירה, הקן שיצרו. עם כל החפצים המשותפים ותכנון נסיעה לצרפת ביחד, ללמוד, כי הוא מצטיין בצרפתית. והעתיד - שכבר אין לו אופק משורטט

בהתחלה היא מסרה שהיא נשארת באשראם לעוד כמה ימים לאחר הפסטיבל. ואחר כך לעוד כמה ימים, וגם לעוד כמה שבועות. נהדר לה שם. פשוט נפלא לה שם

היא כמעט לא הגיעה הביתה, או למרכז, או לארועים משפחתיים, או לחגים, ופחות ופחות לחובות העבודה שלקחה על עצמה. חלק מהעבודה עשתה מהאשרם, ואת חלקה האחר דחתה או חמקה ממנו. חובות לימודיים שתיכננה לסיים בקייץ - התרחקו ודהו ונראו כשייכים לעולם שאינו עוד שלה. לעיתים הצליחו לדלוף מפיה כמה מילים שהביעו רצון שלא לחזור עוד ללמודים. לא לסיים שם. זה כבר לא ממש מושך אותה. זה לא הדבר האמיתי אבל הדברים לא נאמרו עדיין במפורש

ואז היא פירקה את מוט האוהל האחרון ביריעת חייה של אז. היא פירקה את הקשר עם השומרוני הטוב שלה. עזבה את דירתם המשותפת,חילקה את הנכסים, עם נדיבות רבה לנישאר בה,והעבירה את כל חפציה אלי. סידרנו לה חדר משלה. אבא תלה מדפים לספרים,ואת בגדיה היא אירגנה לה,הדיסקים, קלסרי הלמודים. התמונות שעל הקיר, שולחן העבודה, החפצים הקטנים האלה שמלקטים לזיכרון ומחפשים להם מקומות נכונים להניחם בגלוי, או קוברים אותם בקופסאות באפלולית המגירות

היה לה חדר משלה,בבית שלי. אחרי כמה שנים שכבר לא גרה בבית ילדותה, אצלי. הבית כאילו התמלא מחדש בנוכחותה – הבלגן של החיים,הארוחות המשותפות,הבישול הנהדר שלה,טלפונים וחברים והסעות,ופטפוט נשים חכם ואנושי ומצחיק עד התפחלצות הבטן מרוב צחוקים

.אבל זה היה רק לכמה ימים מתוקים

.כי מייד היא חזרה דרומה. אל האשרם, הבית האמיתי שלה עכשיו

.ובזאת היא הודיעה לעולם – שהיא נשארת שם

"?לכמה זמן "

"!לא יודעת"

"?מה את עושה שם בכלל כל היום"

."הרבה, ובעיקר מה שטוב לי וחשוב לי לעכשיו"

"?תבואי לבקר מידי פעם"

."לא יודעת, אולי, לפעמים, לא בטוח מתי"

"?אפשר לבקר אותך שם"

."אין צורך. אפשר, אבל לא ממש צריך"

אז אם זה כך, אני רוצה שנדבר. שתסבירי לי. שאנסה להבין. או שתבואי אלי, או שאני אסע "לשם. תחליטי

היא הגיחה לתל אביב לביקור קצר, לדיבור. באתי הכי פתוחה, מתעניינת, מקשיבה, ומקבלת שאמא יכולה

.ולא היה לי קל. בכלל לא היה לי קל. היה לי קשה

הנה,כתבתי שהדברים לא התרחשו בפתאומיות. אבל זה מהמבט של היום. ומהמבט של אז - זה קרה הכי מהיר שאפשר. כל הסימנים וכל הצעדים שפסעו לשם, כל המעשים שנעשו וכל ההתרחשויות שכבר הועידו את עצמם. דרומה - לא הכינו אותי אל ההלם. אל ההפתעה הגדולה, אל הנחרצות שבהחלטה

.תזמורת ענקית מתחילה להשתולל בתוכי

.כינורות - בקולות הקינה הנכאים שלהם – יגון עמוק נשפך מביטנם

.התופים מרביצים את הלמותם - הדהוד של מלחמה, סכנה, אייום

....פסנתר מריץ במהירות ענקית אצבעות על הקלידים - מנוסה, בריחה

כלי הנשיפה צורחים בשאגה מחרידה את קולות הפראות חסרת הרסן המתחוללת שם, אי שם בדרום

.וכלי הפריטה העדינים – מלטפים את מיתריהם, ופורטים על ריגשות האשמה הכבדים והמייסרים

ואין מנצח שיעמוד על הבמה המוגבהת מעל – ויסדיר את ההרמוניה המבורכת,המרווה. זו שמאפשרת למוח לחשוב בבהירות. לשים את הדברים במקומם הראוי. לשקוט. להניח, להרפות

א.ל

קישורי Trackback לרשומה זו